בקואליציה מתכננים לתמוך באופן חריג בחלק מהצעות החוק החברתיות שהאופוזיציה תעלה להצבעה ביום רביעי הקרוב. לתמיכה הצפויה שני טעמים: ראשית, כדי שאישור החקיקה העשוי להתרחש ממילא לא ייחשב לקואליציה כהפסד, ושנית כדי להעביר מסר של הצבעה עניינית בחקיקה ולקוות שהאופוזיציה תנהג באופן דומה. כבר היום (א', 8.5.22) אישרה ועדת השרים לחקיקה כמה חוקים של חברי אופוזיציה.

• הצעת חוק לביטול קובלנה (תיקוני חקיקה) - בסעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] מוצע ביטולה של הקובלנה הפלילית. הביטול אינו מותיר את האזרח ללא אמצעים מתאימים להתגונן מפני הפגיעה שבוצעה בו. ראשית, קיימת בפניו האפשרות לנקוט הליך אזרחי. סיכויי ההצלחה לנפגע לשכנע את בית המשפט בקיומו של המעשה שגרם לו נזק גבוהים יותר בהליך האזרחי לנוכח דרישת ההוכחה הנמוכה יחסית לדרישת ההוכחה במשפט הפלילי שהיא "מעבר לספק סביר", ולבית המשפט נתונה סמכות לפסוק סעד לטובתו של הניזוק. שנית, נותרת בידי האזרח האפשרות להניע את ההליך הפלילי על-ידי הגשת תלונה במשטרה ואף לערור על החלטתה שלא להעמיד לדין. מוצע לבטל את סימן ב' לפרק ד' לחוק המסדיר את מוסד הקובלנה, ובכך לבטל מוסד זה משיטת המשפט הישראלית (ח"כ צבי האוזר).

• הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת סוכן חוץ) - עבירת "מגע עם סוכן חוץ" נועדה לאסור על פעילות של מסירת מידע סודי, או מסירת מידע שעלול לסכן את ביטחון המדינה, לגורמים זרים. הגדרת "סוכן חוץ" כנוסחה היום היא הגדרה ארכאית, שאינה הולמת את מאפייני הזירה הבינלאומית שישראל מתמודדת עמה. התיקון המוצע נועד להתאים את העבירה למאפיינים המתחדשים. לשם כך מוצע לאמץ, תחת המונח "מדינת חוץ", את הגדרת "ישות מדינית זרה" שבחוק העמותות. הגדרה זו כוללת גם ארגון או חבר של מדינות זרות או גופים זרים, אורגנים של מדינות זרות, רשויות מקומיות או שלטוניות של מדינות זרות, הרשות הפלשתינית, וכן תאגידים שהוקמו על-ידי הגופים הללו, המוחזקים על ידם או הממומנים על ידם (ח"כ אבי דיכטר ושורת ח"כים מהאופוזיציה).

• הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי לסרבני גט) - חוק בתי דין רבניים מעניק לדייני בתי הדין הרבניים כלים שונים כדי לשכנע סרבני גט המעגנים את נשותיהם בניגוד לפסיקת בתי הדין, להתיר את נשותיהם מעגינותן, ובהם קביעה שסרבן הגט הוא לקוח מוגבל מיוחד לפי חוק שיקים ללא כיסוי. עיצום זה מונע מהסרבן למשוך שיקים מחשבון בנק. אמצעי התשלום בישראל השתכללו והשתנו, וכיום רק בחלק זעיר מהעסקות נעשה שימוש בשיקים. מוצע להוסיף לרשימת העיצומים שעומדים לרשות הדיינים גם אפשרות להגביל את סרבן הגט מלהנפיק או לעשות שימוש בכרטיס אשראי, בכרטיס בנק, בכרטיס תשלום ובכרטיס חיוב מיידי ("דביט"), במטרה לשכנעו לתת גט לאשתו (ח"כ אורי מקלב).

• הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – פטור מהמתנה בתור לנכי גפיים) - תקנות התאמות נגישות לשירות מסדירות פטור מהמתנה בתור רק לאדם עם מוגבלות נפשית או שכלית. הצעת חוק זו מבקשת לקבוע פטור דומה לאדם עם מוגבלות גופנית שמתבטאת בשיתוק או אי-תפקוד בגפיים התחתונות שלא מאפשר לו לעמוד או לשבת לאורך זמן (ח"כ חוה אתי עטייה).

• הצעת חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים (תיקון – פנייה באמצעות מסרון) - במדינת ישראל חיים כיום כ-850,000 אנשים חירשים וכבדי שמיעה בדרגות שונות אשר אינם יכולים לקבל שירות ומענה מידי בשיחת טלפון. יש לאפשר לאוכלוסייה זו לקבל שירות ומענה מידי באמצעי המקביל לשיחת טלפון וזאת על-ידי שליחה וקבלה של הודעות טקסט המקושרות למספר טלפון מסוים. מוצע לחייב גופים ציבוריים אשר ניתן לפנות אליהם באמצעות הטלפון, לאפשר את הפנייה אליהם, כמו גם את קבלת התשובה מהם, באמצעות מסרון (שירלי פינטו קדוש וח"כים מימינה).

• הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה החרדית במוסדות התכנון) - במוסדות התכנון השונים קיים חוסר ולעיתים אף תת-ייצוג של אזרחים מהמגזר החרדי. מוצע לקבוע חובת ייצוג הולם בכל מוסדות התכנון, שתחול רק לגבי חברים במוסדות שהם נציגי שרים או מתמנים על ידיהם. עד להשגת ייצוג הולם, יחויבו השרים הממנים להעדיף מינוי נציג חרדי במוסדות התכנון, ככל שהדבר ניתן. שר הפנים יהיה אחראי על יישום סעיף זה ויהיה רשאי לקבוע הוראות ליישום הייצוג ההולם (יעקב אשר וקבוצת ח"כים מיהדות התורה).

• הצעת חוק סייעות במוסדות חינוך - הצעת החוק נועדה להסדיר את תנאי הכשירות וההכשרה הנדרשים במקצוע הסייעת ולהגדיר את תפקידיה של הסייעת, זאת מאחר שכל מי שפועל בסביבה החינוכית של תלמידים, ובכלל זה סייעות, נדרש להיות בעל ידע וכישורים מתאימים (יעקב מרגי וקבוצת ח"כים משס).

• הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (תיעוד חזותי של השימוש במכתזית) - למרות שנהלי המשטרה מסדירים את הפעלת המכת"ז (מכונית להתזת מים לפיזור הפגנות), באופן מידתי כדי לא לפגוע בחפים מפשע, מתלונות עולה שבמקרים רבים השוטרים לא פועלים בהתאם לנהלים ופוגעים פגיעה קשה ובלתי מידתית במפגינים ובעוברי אורח בלתי מעורבים שעברו לתומם ברחוב, ובמקרים רבים אף בקשישים וילדים – בניגוד לנוהל המשטרתי. בנוסף, במקרים רבים המשטרה משתמשת בנוזל עם ריח רע, 'בּוֹאֵשׁ', שמותז בניגוד להנחיות גם לעבר בתים וחצרות, כאשר הריח נותר באוויר במשך ימים רבים ופוגע באלפי תושבים חפים מפשע. מוצע לקבוע בחוק שבכל הפעלת מכת"זית, תופעל באופן אוטומטי מצלמת וידאו שתתעד את פעולת ההתזה. בתיעוד יצויין סוג הנוזל (מים, מים בצבע, בואש וכיו"ב) והתיעוד יישמר במשטרה במשך 3 שנים מיום האירוע. אדם שטוען שהוא ניזוק מהפעלת המכת"זית, יוכל לדרוש מהמשטרה את צילום הוידאו, כך שבמקרה בו המשטרה לא פעלה כדין, יהיה ניתן להגיש תלונה למח"ש וכן תביעת נזיקין לבית המשפט. עוד מוצע לקבוע שתיעוד הווידאו יועבר למבקש בתוך שבוע, כאשר במקרים חריגים בהם יש חשש לפגיעה בחקירה, בביטחון הציבור או בביטחון המדינה, תוכל המשטרה לבקש מבית המשפט לעכב את העברת התיעוד עד לאחר הסרת החשש (ח"כ אורי מקלב ושורת ח"כים מהאופוזיציה).

• הצעת חוק הפרמדיקים - מטרתו של החוק המוצע היא להסדיר את עיסוקם של פרמדיקים כדי להבטיח רמה מקצועית הולמת של העוסקים במקצוע. מוצעת הגדרה שקובעת כי פרמדיק הוא מי שהוענק לו רישיון פרמדיק לפי הוראות חוק זה. הצעת החוק מבוססת על תזכיר חוק הפרמדיקים, התשע"ד–2014 (ח"כ עלי סלאלחה).

• הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול) - חלק מהחברות המונופוליסטיות בישראל אינן נסחרות בבורסה ועל כן אינן נדרשות לפרסם לציבור את הדוחות הכספיים שלהן. מוצע לחייב חברה שהיא בעלת מונופולין לפרסם את הדוחות הכספיים שלה לציבור (ולדימיר בליאק ושורת ח"כים מהקואליציה).

בתוך כך נועדו היום (א') השר זאב אלקין וח"כ יריב לוין. השניים אומרים שדנו בעניינים פרוצדורליים לקראת פתיחת כנס הקיץ של הכנסת.