ועדת ביטחון הפנים של הכנסת דנה (יום ב', 30.5.22) בצו בתי הסוהר (שחרור מנהלי) (קביעת תקן כליאה) (הוראת שעה) (מס' 2), התשפ"ב-2022. בצו הנוכחי מוצע לקבוע כי תקן הכליאה בכלל בתי הסוהר ימשיך לעמוד על 14,100 מקומות כליאה עד לסוף השנה הנוכחית. בדיון בוועדה התברר כי מצבת הכלואים כיום בבתי הכלא בישראל גבוהה משמעותית מהתקן ועומדת על 14,900 כלואים.

עלייה משמעותית במספר הכלואים

עוד" גלי קרן, ס. יועמ"ש המשרד לביטחון פנים: "מבקשים להותיר את תקן הכליאה כפי שנקבע בתחילת שנה על 14,100. מצב הכליאה היום בבתי הסוהר גבוהה ועומד על 14,955 כלואים, הייתה עלייה משמעותית. יש שחרור מנהלי רציף שמתקיים והייתה פנייה של נציבת שירות בתי הסוהר ליועצת המשפטית לממשלה כדי לווסת את השחרור המנהלי ואף להרחיב אותו". ח"כ מיכל וולדיגר: "הפוטנציאל של שחרור מנהלי הוא של כמה עשרות. מה קורה עם הפער?" ח"כ אורית סטרוק:" השחרור המנהלי הוא שחרור ללא שיקום ופוגע באסיר ובנפגעי העבירה והשאלה היא לכמה זמן. הארכת התקן צריכה להיות לתקופה קצרה יותר ויש לחשוב ולקדם פתרון אחר". אליאסף זכאי, ראש ענף תכנון כליאה, שירות בתי הסוהר ציין כי: "בשחרור מנהלי בלי ועדת שחרורים השתחררו בחודש מאי 374 כלואים ובאפריל 478. היחידה האמונה על נושא השיקום לוקחת בחשבון את תאריך השחרור המנהלי ונערכת כדי לתת מענה. שחרור עם ועדת שחרורים עומד על סדר גודל של 60 - 100 אסירים בחודש, כאשר בנוסף 60 - 80 אסירים שחרור מוקדם של אלה שעונשם עד שנה". עו"ד קרן, המשרד לביטחון פנים ציינה: "אנחנו מסכימים שהפתרון הוא לא מיטבי, אבל הוראת השעה והצו נקבעו כבר בשנת 1993 כפתרון קבע לתת מענה לצפיפות בבתי הסוהר. לאחר קביעת בג"ץ הרחבנו את השחרור המנהלי בהחרגת עבירות חמורות. יש מכלול פעולות המבוצעות להרחבת שטח המחייה ובינוי נוסף לאחריו נחזור לשחרור מצומצם". ח"כ אוסאמה סעדי אמר: "התחייבתם להוריד את תקן הכליאה ואתם מפרים את ההתחייבות ל-13,750 שנקבע בזמנו. כל האסירים הביטחוניים הוחרגו וגם עבירות חמורות של אלימות במשפחה ועבירות מין הוחרגו. צריך לשים את כל נושא השיקום של האסירים בראש" וביקש לקבל נתונים. במענה הוסיפה נציגת המשרד: "התקן תוקן והועלה לבסוף. כיום כל הפוטנציאל של שחרורים מנהליים מנוצל. לא רצינו שיהיה שחרור מאסיבי ולכן התקן נותר במספר הזה ולא שונה. בחודש ספטמבר יוגש דיווח לוועדה לגבי פילוח לפי עבירות".

לתת פתרונות מיידים; יש תקציב של 40 - 50 מלש"ח לנושא

יו"ר הוועדה, בן ארי בקשה להקדים ולהביא את הנתונים הללו כאשר הכנסת מתכנסת ולא בפגרה. ושאלה למה הבקשה היא לחצי שנה הארכה? עו"ד קרן: "נקודת המוצא היא שאנחנו רוצים לראות מה יהיה המצב בבתי הכליאה עד אז. יש מאמץ ממשלתי של כל הגורמים ומקיימים פעולות נוספות. עד סוף השנה יושלמו מקומות בעופר ונפחה ובשנת 2023 יושלמו מקומות כליאה נוספים". היא ציינה עוד, כי יש עלייה בחודשים האחרונים והתייצבות במספר הכלואים. "בחודשים הקרובים נראה אם יש מגמת עלייה. אנחנו מעל התקן, ברור למערכת שצריך למצוא פתרונות". יו"ר הוועדה בן ארי: "צריך לתת פתרונות באופן מידי. דיברתי עם הצוות של השר לביטחון פנים והוא אמר שיש תקציב של 40 - 50 מיליון שקל לנושא. אנחנו לא מוכנים להמשיך לדחות את זה. אי-אפשר לעצור אנשים ולשים אותם בתת תנאים. מדובר בבני אדם. "עידו בן יצחק, יועץ משפטי לוועדה, העיר בין היתר כי לתקן שנקבע בצו אין משמעות מעשית ובכל מקרה במצב הדברים הנוכחי כל מי שזכאי לשחרור מנהלי על-פי חוק יקבל זאת . יו"ר הוועדה סיכמה ואמרה: "הוועדה מאוד מוטרדת ממצבת העצירים והכלואים וממה שקורה בשטח. לקחנו על עצמנו להיאבק בפשיעה ובפרט במגזר הערבי ואנחנו מחמירים ענישה אך לא דאגנו למקום הולם ולתנאים בבתי הכלא . נפנה עכשיו לראש הממשלה ונבקש להעביר בדחיפות את התקציב ולהגדיל אותו ולא להמתין לשנת 2023 . לא יכול להיות שהעבירו תוכנית ממשלתית של מלחמה בפשיעה ולא דאגו לנושא הזה. נמשיך לעקוב אחר ההתנהלות". לאחר הצבעה בוועדה אושר הצו.