יו"ר הוועדה ח"כ ניר אורבך אמר: "אי-שיתוף פעולה ואי מסירת מידע לממ"מ, מהווה הפרה של הוראת החוק, וגם זלזול ופגיעה בעבודת הכנסת ובחברי הכנסת, לא נוכל להתעלם מזה. לא מדובר באינטרס של הקואליציה או של האופוזיציה אלא של הכנסת כולה".

היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, אמרה: "מטרת הדיון לחדד נהלי עבודה והתנהלות כנסת-ממשלה ולהעלות אותם על פסים תקינים. קשה להיות מפוקחים, אולם לכנסת קשה לפקח על עבודת הממשלה ללא קבלת נתונים, זה בלתי אפשרי ולא מאפשר לכנסת למלא את עבודתה".

מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הודיה קין, אמרה: "הדיון חשוב למעמד הכנסת וליחסים בין הרשויות. אנחנו כלי להשבחת עבודת חברי הכנסת. ללא קבלת מידע, אנחנו ניצבים מול שוקת שבורה והתסכול גדול. יש לנו שת"פ נהדר עם מרבית משרדי הממשלה. לעיתים אנחנו נתקלים בהתעלמות מוחלטת. יש משרדים שזמן קבלת המידע מהם, גם של נתונים פשוטים, מגיע לחצי שנה. לעיתים אנחנו נתקלים בתגובות קיצוניות של משרדי הממשלה כמו תגובת אחד ממשרדי הממשלה שהשיב לנו - 'המידע יימסר לציבור על ידינו ולא כסקופ על-ידי המכון'. קין ציינה: "אנחנו לא מקבלים מענה באופן שיטתי ממשרד הביטחון. אנחנו נתקלים בחומה ובקיר".

מנכ"ל הכנסת, גיל סגל, אמר: "הממ"מ מפיק מעל 400 מחקרים וסקירות בשנה. מדובר במידע ערכי לחברי הכנסת. אם הממ"מ לא יכול לבצע את עבודתו, זה מהווה פגיעה משמעותית בעבודת הכנסת. בתום הדיון סגל אמר, מחמם את הלב לשמוע את השבחים שחברי הכנסת הרעיפו על עבודת חוקרי המכון. נוסיף תקני כוח אדם למכון".

יוזם הדיון ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) הציע להטיל עיצומים ולעכב חוקים של משרד שלא משתף פעולה עם המכון.

ח"כ אבי מעוז (הציונות הדתית) סיפר כי ביקש מחקר על פציעות הנשים בצה"ל אך להפתעתו לאחרונה הוא קיבל מכתב בו מודיעים לו כי המחקר נסגר בשל חוסר שיתוף פעולה של צה"ל. "אם לצה"ל יש את הנתונים על פציעת הלוחמות והוא מונע מאיתנו, חברי הכנסת, מלדעת אותם, זה חמור מאוד. אבל אני חושש שהמצב הוא חמור הרבה יותר. אני חושש שאולי לצה"ל אין את הנתונים והוא מקבל החלטות כל כך מהותיות, ללא מידע מעמיק בתחום אז זה חמור בהרבה יותר". עוד הוסיף: "אני מעוניין שהלוחמות תדענה מראש לקראת מה הן הולכות. את הפציעות, את האופי שלהן ואת האחוז של ההיפגעות מהן שהן צפויות להן. זאת לאור חוות דעת של הפזיולוג הראשי של צה"ל, שאמר שישנן פציעות חמורות ומדבריו עולה שישנם מחקרים. ואני רוצה לקבל את המחקרים האלו".

ח"כ אופיר כץ (הליכוד) הציע לא לאשר העברת תקציבים למשרד שלא משתף פעולה.

ח"כ משה אבוטבול (שס) הציע לערב בעניין את אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ואת אגפי ביקורת הפנים של המשרדים. "לדעתי, 70% מהמשבר של שרת התחבורה מול יו"ר ועדת הכלכלה, נטוע באי העברת מידע ממשרד התחבורה לוועדה על הרפורמה בתחבורה הציבורית", העריך.

ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) טענה כי בהוראה פוליטית מלמעלה, משרדי ממשלה לא משיבים לפניות של הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי שבראשותה, ואמרה כי גם היא נואשה והרימה ידיים.

ח"כ עופר כסיף (הרשימה המשותפת) אמר כי הממשלה גם אינה עונה לשאילתות של חרבי הכנסת, שהם שליחי הציבור וכי יש עוצמת יתר של הממשלה מול הכנסת. "יש זלזול משווע מצד הממשלה ככלל, ומצד משרדים ספציפיים בפרט, בציבור ובעבודת הכנסת, וניכר שאין הפעלה של כלים כדי שהזלזול הזה ייפסק. אי-אפשר לסבול את זה!"

ח"כ יריב לוין (הליכוד): "הכנסת היא אחד הפרלמנטים החלשים בעולם. בכנסת הנוכחית חלה הדרדרות חסרת תקדים". לוין הציע להתנות העברות כספים של משרדי הממשלה, בהמצאת אישור של מזכירות הכנסת שאין שאילתות שלא נענו, וכן אישור מהממ"מ שאין פניות פתוחות". ח"כ ינון אזולאי (שס) אמר: "בואו נקרא לילד בשמו, אגף התקציבים מסתיר מאיתנו מידע. משרד האוצר הוא מדינה בפני עצמה. הדבר היחיד שיעזור הוא לעצור תקציבים למשרדי הממשלה שלא ישתפו פעולה".

מנהלת קשרי ממשל במשרד הבריאות, מירי כהן, אמרה: "אנחנו מוצפים בפניות ולכן יש פניות שמתעכבות. אנחנו מבקשים שנעשה סדר ותיעדוף לפניות".

אביטל פרידמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה הציעה שמזכירות הכנסת תודיע במליאה על משרדים שלא משיבים לפניות הממ"מ. חגי בנימין, ראש תחום נתונים בפרקליטות המדינה: "יש מגבלות של המערכת לטיפול בבקשות מאחר שלעיתים אין לנו נתונים". עו"ד בת חן הורביץ מהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון אמרה: "בלשכת השר יש בעל תפקיד שאחראי על הקשר עם הכנסת. ככל שלא מדובר במידע שאינו מסווג, הוא מטופל".

ח"כ ענבר בזק (יש עתיד) מתחה ביקורת על ח"כים מהאופוזיציה ואמרה קודם כל שחברי הכנסת של הליכוד יגיעו לדיונים. יו"ר הוועדה אורבך סיכם את הדיון ואמר שהוועדה תתכנס שנית לדון בנושא על-מנת להציע הצעות אופרטיביות לשיפור ולייעול עבודת הממ"מ מול משרדי הממשלה.