תופעת ההשתמטות משירות צבאי, מחליאה בעיניי. במדינתי הדמיונית, אנשים כמו
מייקל לואיס לא היו מתלבטים בכלל, ואת הדוגמנית
בר רפאלי הייתי מעמיד לדין פלילי על הונאת צה"ל. ולמי שלא יודע: בטרם גיוס, הגברת הצעירה השתחררה בעקבות נישואיה לגבר מבוגר, חבר של הוריה שעשה ג'סטה, ותרם את חלקו להונאה. דקה אחרי שקיבלה את הפטור, הם התגרשו. מי שלא מבין שזאת הונאה, הוא יותר תמים מפג, וחוקרי מדינה שמבינים, ולא מעמידים את שני הנוכלים לדין, חוטאים כלפי כל הבנות שמתגייסות.
יום קודם הידיעה על התנדבותו של לואיס לצה"ל, קראנו כתבה מרגשת עד דמעות על
אורן אלמוג, "הנער שאיבד את מאור עיניו בפיגוע במסעדת מקסים", שלא מוכן לוותר על השירות הצבאי (
מעריב, 18.2.10). ואכן, הוא פתח בהליכי גיוס. אורן אלמוג הוא ישראל היפה, ובר רפאלי היא ישראל המכוערת. אורן אלמוג הוא ישראל הנותנת, ובר רפאלי היא ישראל הלוקחת. רבים יגידו שההפך היה עדיף...
לא במקרה אני נזכר באיש ההיי-טק, יהודי יקר בשם ראובן אגסי, אבא של שי אגסי, ההוא מהמכונית החשמלית. ב-2007, מר אגסי האב עורר סערה זוטא כשאמר בראיון רדיו, שהוא לא מוכן להעסיק משתמטים. היו שהעירו, שהחוק אוסר על מעסיקים להתעניין בשירות צבאי. "אני מוכן לקחת את הסיכון", אמר מר אגסי, "מי שרוצה, שיתבע אותי".
אני בטוח שניתן להילחם בתופעת ההשתמטות, ולנצח. כדי שזה יקרה, התקשורת חייבת להפיץ עוינות כלפי אמנים ודוגמנים משתמטים, ולהחרים את כל מי שמפרנס אותם. ועד שזה יקרה, הטוקבקיסטים ימשיכו להטיל בהם רפש. סלידת ההמון תפריע להם ליהנות מפירות השתמטותם...
