כאמור, הדואר מוביל במספר התלונות המוצדקות, כפי שהיה בשנים הקודמות, ובפער גדול מן הגופים הבאים. אשתקד היו 75.4% מן התלונות נגדו מוצדקות (לעומת סביב 74% בשנתיים הקודמות). הבאים בתור בשיעור התלונות המוצדקות: משרד הביטחון (48.1%, עלייה של 13 נקודות בשנתיים), משרד הכלכלה (47.2%, בעיקר מאחר שקיבל את האגף למעונות יום), עיריית ירושלים (43.6%), עיריית בני ברק (43.3%), משרד הפנים (42.5%, ירידה של 22 נקודות מהשנה הקודמת), חברת החשמל (41.9%), עיריית חיפה (39.4%, כמעט פי שלושה מאשר בשנה הקודמת), רשות האוכלוסין (38.2%), משרד הבריאות (37.9%, ירידה של 20 נקודות מאז 2019), משרד החינוך (37.6%) ורשות מקרקעי ישראל (36%). 61% מן התלונות בנושאי צרכנות (בעיקר נגד הדואר וכן בענייני מים וחשמל) היו מוצדקות, כמו 42% מן התלונות בנושא השירות לציבור ו-46.7% מן התלונות בנושא רישוי (זינוק של כמעט 20 נקודות, בעיקר בגלל התלונות נגד משרד התחבורה). 36% מן התלונות עסקו בשירות לציבור, ובעיקר בעיכובים וליקויים בטיפול בפניות. במספר התלונות לנפש בשלטון המקומי נרשמה עלייה בכל הרשויות נגדן הוגשו המספר הגדול ביותר של תלונות. המובילות במדד זה הן עיריית ערד (2.46 תלונות ל-1,000 תושבים), נתיבות (1.61), לוד (1.42), חיפה (0.85), בני ברק (0.75), בית שמש (0.67), באר שבע (0.65), תל אביב (0.60), חולון (0.42), פתח תקוה (0.41), רמת גן (0.41), ירושלים (0.38), נתניה (0.32) וראשון לציון (0.26). רוב התלונות נגד הרשויות המקומיות היו על השירות לציבור (27% מהתלונות, 47% היו מוצדקות) ועל תשלומים (19% מהתלונות, 52% היו מוצדקות).