ועדת הכלכלה דנה (יום ג', 21.6.22) בתחרות בשוק האפליקציות לתשלום דיגיטלי, והעמלות שנגבות בגין השירות. היו"ר ביטון, שיזם את הדיון, קרא לפעול להגברת התחרות בשוק אפליקציית התשלום, כשהרגולטורים צריכים להגיב מהר ולא לחכות לתופעות שנצטער עליהן. נציגת רשות התחברות הוסיפה שדרך המלך היא לקדם חובת קישוריות בין האפליקציות בשיתוף פעולה ממשלתי בחקיקה, אך כל הסמכויות על השולחן וייתכן בהמשך ייעשה בהם שימוש.
היו"ר ביטון פתח את הדיון ואמר: "ביט ופייבוקס שולטות ב-70% מהשוק, וזה נע בין מונופול לדואופול. כמעט כלם משתמשים בביט, וזה סימן שמישהו יצר שירות אפקטיבי ויעיל. אבל, רואים הגבלה של 50 אלף שקל להעברה בביט, ואם האפליקציה לא גובה עמלה - מה עלות הסליקה למי שאליו מועברים הכספים? האם יש כפל עמלות? אנחנו רוצים להבין מרשות התחרות אם אחת ההמלצות הייתה ליצור קישוריות. השוק הזה הוא העתיד, לכן כדיון צופה פני עתיד אני רוצה לדעת מה עמדת בנק ישראל, מה מדיניות העמלות והסליקה והעלויות לאדם פרטי ועסק, למה יש מגבלות תשלום ובמי זה פוגע".
נציגת בנק ישראל, אילנית מדמוני, אמרה שמגבלת הסכומים נקבעה כסוג של בלמים ואיזונים, והוסיפה: "אנחנו רואים באפליקציות אמצעי חשוב בשוק התשלומים. אם הציבור רוצה להוריד אפליקציית תשלום כזו הוא לא יכול לעבור תהליך זיהוי כמו בפתיחת חשבון בנק ואיש לא יודע מי המשלם, אז האיזון הוא הגבלה של הסכום. ככל שרוצים סכומים יותר גדולים צריך שירותים מתוחכמים". עוד הוסיפה שהעמלות נקבעות על-ידי המתווכים ומי שנותנים שירות לעסקים, ככשירותי הסליקה והתשלומים אלו שירותים עולים כסף.
נציג אגף התקציבים באוצר, יובל טלר, אמר שהכוונה הייתה להכניס את חובת הקישוריות באפליקציות לחוק ההסדרים הקרוב מכיוון שבשביל קישוריות צריך חקיקה, והוסיף: "המטרה הייתה שהלקוח לא יהיה לכוד באפליקציה אחת. כרגע זה הפתרון הנכון ללכת אליו, יכול להיות שבהמשך נחשוב על עוד דברים, אבל בשביל ללכת על קישוריות צריך חקיקה. אם היא תרד מהשולחן צריך לבחון כלים אחרים. אפל וגוגל מספקים שירת טכנולוגי שמתווך בין הסולק ללקוח אבל בעולם טרם נקטו צעדים". לדבריו, בשוק הישראלי יש כרגע דברים יותר בוערים לטפל בהם.
נציגת רשות התחרות, ד"ר ענת אלכסדנדרון, אמרה: "מצאנו שיש התפתחות מהירה בשוק, כשב-2020 הגענו לנפח העברות של 12 מיליארד שקלים, ועדיין יש פוטנציאל גדול במשתמשים ושימוש. מרגע שאחד מספקי השירותים נעשה הכי גדול כל המשתמשים מתנקזים אליו ורואים שהרוב מתנקזים לביט. הדבר הזה משליך על חסמי כניסה מאוד גבוהים לשוק, ובגלל אפקט הרשת מאוד קשה להיכנס לשוק, כי המשתמשים נמצאים במקום אחר. ההמלצה המרכזית שלנו היא יצירת קישוריות בין האפליקציות ולא למנוע מהמפעילים לאסוף מידע על המשתמשים ולהציע להם שירותים נוספים".
נציג נוסף של הרשות, עו"ד אלעד מקדסי הוסיף: "אנחנו יושבים עם בנק ישראל, האוצר וגורמים נוספים כדי להתכנס להמלצות משותפות שיתורגמו לחקיקה". בתגובה לך שאל היו"ר ביטון: "אם יש לכם יכולת לפעול, למה אתם נתלים בחקיקה?
בנק הפועלים כנראה ראו את הנולד וניצחו את השוק, אבל השאלה האם האזרח עלול להיפגע. תפעלו במה שסמכותכם לחייב תחרות". מקדסי השיב שהשימוש בסמכויות נמצא על השולחן ואולי יוחלט בהמשך לעשות בהם שימוש, אך הרשות חשבה שיש אפשרות לקדם את הדברים בחקיקה, כי חיוב קישוריות זאת דרך המלך להסדרה בשיתוך פעולה ממשלתי.
מנהל הרגולציה בבנק הפועלים המפעילה את ביט, עירן פאר, אמר: "לפני שש שנים יצאו לדרך שלוש אפליקציות של הבנקים וביט לקחה כי היא כנראה הכי טובה. לקוח פרטי לא משלם עמלות ויכול להעביר עד 144 אלף שקל בשנה ולקבל עד 50 אלף שקל בשנה, כאשר הפרט משלם לעסק הוא לא משלם עמלה. יש עמלת סליקה, והבנק נושא בא עבור המשלם, כשלקוח שמקבל כסף ייתכן שהבנק שלו גובה ממנו עמלת שורה".
היו"ר ביטון שאל האם בכוונתו של הבנק לשנות את המדיניות החינמית, ופאר ענה: "אנחנו ממשיכים לשאת בעמלת כרטיסי האשראי ומצפים שבעתיד נוכל לעבוד על בסיס חשבון הבנק. העמלות הן בתשלום לבתי עסק שעוברים את ה-50 אלף שקל מגבלה. ביט שחקן קטן בשוק התשלומים לבתי העסק, והשחקנים הגדולים הם אפל וגוגל".
מנכ"ל פייבוקס, אריק פרישמן, אמר: "בעולם אפליקציות התשלום יש שחקן אחד שמחזיק 80-90 אחוז מהשוק וכל היתר, בהם פייבוקס, משתעשעים עם מה שנותר. קשה לדבר במונחי דואופול, נתח השוק שלנו הוא פחות מ-20 אחוז. כתפיסת עולם, אנחנו מאמינים ששירות פיננסי שאין סיבה לגבות עליו כסף צריך להיות חינם, ולקוח פרטי לא צריך לשלם אגורה. אנחנו הפסדיים כרגע והמודל העסקי הוא לא לקחת כסף מהלקוחות הפרטיים, אלא משיתופי פעולה עם גופים אחרים".
נציג שוק ההון, אלי טובול, אמר שזה נכון שהשוק נשלט בצורה מוחלטת על-ידי ביט ופייסבוקס, אבל יש שחקנים חוץ בנקאיים שמתחילים להיכנס, באמצעות פלטפורמות של כרטיסי אשראי ולכן השירות מתייקר. עוד והסיף שהמאגדים שנותנים שירות לעסקים מאפשרים להם עלות זולה יותר מאשר ההתקשרות עם חברות כרטיסי האשראי.
אמיר ונג, המייצג את חברת הדליקה גמא המשמשת כמאגד של עסקים, אמר כי "ביט לא מתקשרת עם בתי עסק אבל מספקת להם שירות באמצעות מאגד, שהוא כמו קבוצת רכישה שרוכשת את שירותי ביט, וגובה עמלות מהמאגד. המאגדים תורמים לכך שלא יהיה מצב שעסקים קטנים משלמים הרבה יותר מעסקים גדולים".
היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר כי יזם אותו מתוך הבנה שהרגולטור עדיין לא הגדיר כללים ודרישות מהשוק. הוא הוסיף, כי "השוק מאוד ריכוזי ונשען על שתי חברות ישראליות וחברות בינלאומיות עוד פחות מפוקחות. הגענו למצב של ריכוזיות גבוהה, עם מוצר שלא מכביד את ידו כרגע על הלקוח הפרטי. אנחנו מברכים על השירות הזה, אבל יש בו לקונות, למשל אפשרות להעביר מאפליקציה לאפליקציה והחובה לעבור דרך כרטיס אשראי שמכבידה על הפשטות, שצריך לטפל בהן. לכן אני אומר לרגולטורים - מצד אחד אין טענות, כי השוק מתהווה אבל השוק צומח ויכול להתפתח למונופולים ודואופולים והעוצמה תגדל. זה מחייב אתכם להגיב מהר ולא לחכות לתופעות שנצטער עליהם".
