הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת החוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ רם בן ברק, דנה (יום ב', 27.6.22) בבקשת הממשלה כי הכנסת תשוב ותכריז על מצב חירום והחליטה פה אחד, להמליץ למליאת הכנסת להכריז על מצב חירום לשנה נוספת. ב-2 באוגוסט 2021 הכריזה הכנסת על מצב חרום עד ליום 2 באוגוסט 2022. החלטת הממשלה מיום 29.05.22 ביקשה כי הכנסת תכריז על מצב חרום למשך שנה נוספת. עו"ד עידו בן יצחק, מהייעוץ המשפטי לוועדת החוץ והביטחון, סקר בפני חברי הוועדה את המצב החוקי הקיים בנושא מצב החרום ואמר כי עם הקמת המדינה, הכריזה מועצת המדינה הזמנית על מצב חרום. ההכרזה לא כללה הגדרה של מהו אותו "מצב חרום", היא לא הוגבלה בזמן, והיא מעולם לא בוטלה. להכרזה על מצב החרום שתי השלכות עיקריות: 1. הסמכת הממשלה להתקין תקנות שעת חירום, בהתאם להוראות חוק היסוד, שבכוחן לגבור על חקיקת הכנסת; 2. ישנה חקיקה התלויה בהכרזה על מצב חרום, היינו, תוקפם של חוקים וחקיקת משנה שהותקנו מכוח היותם תלויים בקיומו של מצב חרום. ככלל, כתב עו"ד בן יצחק בסקירתו, בשני העשורים האחרונים מיעטה הממשלה להשתמש בסמכותה להתקין תקנות שעת חרום. בין 2005 ל-2019 הותקנו שתי תקנות שעת חרום, שתיהן לשם הבטחת שירותי עבודה חיוניים בוועדה לאנרגיה אטומית. אולם עם פרוץ משבר הקורונה, השתמשה הממשלה בסמכותה זו על בסיס כמעט יומיומי, באופן שלא היה כמותו מזה עשרות שנים. בסך-הכל, בין מרס ליוני 2020 התקינה הממשלה 38 תקנות שעת חירום (רבות מהן תוקנו מספר פעמים). מאז ההכרזה הקודמת על מצב חרום, השתמשה הממשלה בסמכותה להתקין תקנות שעת חירום פעם אחת: תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות זן אומיקרון omicron של נגיף הקורונה החדש) הותקנו ב-28.11.21, לאחר גילויו בישראל של זן האומיקרון ומאחר שהחוק שהסדיר את סמכות השב"כ כבר לא היה בתוקף באותה העת. התקנות היו בתוקף 4 ימים, ופקעו ב-2.12.2021. עוד ציין עו"ד בן יצחק כי מאז החלה הוועדה להדק את הפיקוח על החקיקה שקיומה מותנה בקיומו של מצב החירום, בשנת 2009, הוסדרו כבר 4 חוקים ו-151 צווים. מתוכם, במהלך השנה האחרונה הוסדרו 2 צווים. כיום, נותרו 5 חוקים ו-14 צווים שטעונים הסדרה. עו"ד איל זנדברג, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "הממשלה מבקשת להאריך את מצב החרום בשנה נוספת. במהלך השנה הזו עלו צרכים ביטחוניים שחייבו שימוש בסמכויות גם לפי חוק המעצרים המנהליים וגם להגבלות יציאה מן הארץ - שני נושאים המוסדרים בחוקים שתוקפם תלוי בקיומו של מצב החרום. אלו כלים שראוי שיישארו בידי הממשלה לעת הצורך. לא אתייחס לפעילות השונה של משרדי הממשלה, לניתוק החקיקה ממצב החירום, היות שאנו כאן בדיוני מעקב פרטניים של ועדת המשנה כמעט באופן דו-שבועי, ולכן הכל מפורט". יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק סיכם: "אנחנו אכן סומכים את ידינו על העבודה המצוינת שעושה ח"כ איתן גינזבורג בוועדת המשנה של ועדה זו. ח"כ גינזבורג לקח את הנושא כמשימה אישית, וכברת הדרך שנעשתה בצמצום הפערים ברורה ואני מודה לו על כך. אנו כמובן נמשיך ונפעל בשאיפה להוריד את החקיקה בתלויה במצב החרום עד לאפס. "אציע לחבריי לתמוך בבקשת הממשלה, אף שמצב חרום ראוי שיתקיים רק במצב חירום אמיתי, מתוך הבנה של האפשרות של פגיעה בדמוקרטיה ובזכויות אדם כאשר נעשה שימוש בתקנות שעת חירום. המחויבות שלנו כנסת היא לוודא כי לא נעשה בהן שימוש לא נכון, ויש לנו את הסמכות לבטל אותן אם נחשוד בכך. ההגבלות שהוטלו בשנתיים וחצי האחרונות, שפגעו בחופש התנועה, חופש העיסוק ובפרטיות, בשל הקורונה, נעשו בשיקול דעת ומתוך דאגה אמיתית לבריאות הציבור. אני מקווה שכרגע זה מאחורינו, אבל נהיה מוכנים למקרה ויחזור, ונפקח על הדברים בזהירות הנדרשת". לאחר מכן העלה יו"ר הוועדה להצבעה את ההמלצה להכריז לשנה נוספת, וזו אושרה, כאמור, פה אחד, בתמיכתם של ח"כ יוסי שיין, ויו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק.