מינוי רמטכ"ל בתקופת הבחירות מעורר קשיים משפטיים משמעותיים, אך אין מניעה משפטית מביצועו. כך קובעת (יום ה', 14.7.22) היועצת המשפטית ממשלה, גלי מיארה, במכתב לשר הביטחון, בני גנץ. משמעות הדבר היא, שמיארה תגן בבג"ץ על החלטה למנות רמטכ"ל שיחליף בינואר הבא את אביב כוכבי, וההכרעה הסופית עשויה להיות של בית המשפט העליון. מיארה אומרת כי הגיעה למסקנתה לאחר בדיקה שערך היועץ המשפטי למערכת הביטחון, איתי אופיר; בדיקה של המשנה ליועץ, אביטל סומפולינסקי; בחנה בעצמה חוות דעת משפטיות ואת תקדימי העבר; בחנה פניות של אישי ציבור ובהם בכירי האופוזיציה; והתייעצויות עם בכירי משרד המשפטים שכולם תמכו בעמדה לפיה קיימים קשיים משמעותיים אך אין מניעות משפטית. מיארה מציינת, כי מינויים ביטחוניים בכירים צוינו במפורש בהנחיות היועץ המשפטי לגבי מינויים בתקופת בחירות, ככאלה שיש להביא בחשבון לגביהם "צרכים ייחודיים במישור המבצעי-ביטחוני". הייא מצטטת את גנץ, אשר דיווח לה, כי החל את הליך בחירת הרמטכ"ל כבר באפריל, לפני התפזרות הכנסת, וכי בדעתו להיוועץ בראש האופוזיציה, בנימין נתניהו; המינוי צפוי לבוא לאישור הממשלה בסוף אוגוסט. העמדה המקצועית שהוצגה בפני מיארה אומרת כי עיכוב במינוי מחליפו של כוכבי "יפגע באופן משמעותי ברציפות הפיקוד והתפקוד האפקטיבית של צה"ל לנוכח האתגרים העומדים בפניו בשנים הקרובות". על-פי הערכת צה"ל ומשרד הביטחון, 2023 תהיה תחילתה של תקופה קריטית מבחינה אסטרטגית, וחשוב שמי שיתמודד עם אתגרים אלו ייכנס לתפקידו מוקדם ככל האפשר. עוד צוין, כי יש להביא בחשבון את מבנהו של צה"ל ואת העובדה שמינוי הרמטכ"ל משפיע על מינויים בכירים רבים אחרים. על הפרק עומדות שתי חלופות ששתיהן אינן מיטביות, מציינת מיארה: דחיית המינוי או קידומו בזמן בחירות. אך בהתחשב בנסיבות העניין, ובמיוחד האתגרים הצפויים בשנה הבאה ואחריה וקביעתו של גנץ לפיה המינוי כעת הוא קריטי, מסקנתה כאמור היא שניתן לקדם את המינוי. בכך תומכות גם העובדות הבאות: מדובר במינוי מקצועי מתוך קבוצה מצומצמת של קצינים בכירים, לרמטכ"ל אין סמכויות מול הדרג המדיני (להבדיל ממפכ"ל המשטרה) והליך ההתייעצות שבכוונת גנץ לקיים. גם הארכת כהונתו של כוכבי אינה חפה מקשיים, שכן החלטת הממשלה היא שכהונת הרמטכ"ל תימשך ארבע שנים, ורק רפאל איתן כיהן תקופה ארוכה יותר (בעיצומה של מלחמת לבנון).