קיים קשר מובהק בין התסמונות בהן אנו דנים. בחינת השפעתם של סמים מדכאים, תוביל אותנו להבינו. סמים מדכאים, כדוגמת הרואין ואלכוהול, גורמים לתופעות מובהקות, ביניהן: רדידות רגשית, קשיי תקשורת, אימפולסיביות, קושי להטמיע וליישם ערכים וכללים חברתיים, קשיי ארגון כלליים, קושי לאתר סכנה, קושי לדחות סיפוקים, סרבול מוטורי ועוד.
למרות שמם, יש לציין שסמים מדכאים אינם גורמים לדיכאון. סמים אלו גם אינם מפחיתים את רמת הפעלתנות כפי שנהוג לחשוב. סמים אלו גורמים להפחתת עוצמת הפעילות הרגשית. הם יוצרים רדידות רגשית ומדכאים תגובות רגשיות. במקביל, הם יוצרים עוד טווח נרחב של תופעות.
אין זה מקרה. המערכת הרגשית אינה מערכת קפריזית הפועלת ללא הגיון הישרדותי. מערכת זו היא המערכת הלא מודעת רבת העוצמה שלנו, האחראית על תפקודים נפשיים וגופניים כוללים. כאשר מדכאים אותה (או מפחיתים את עוצמת הפעילות שלה) נפגעים תפקודיה. התפקודים שנפגעים מהפחתת עוצמת פעילותה הם תפקודים רגשיים ומכך ניתן ללמוד על הטווח הנרחב של תפקודיה של מערכת רבת עוצמה זו.
התופעות הנפשיות-התנהגותיות שנגרמות מדיכוי המערכת הרגשית, זהות לאלו שמאפיינות את התסמונות אוטיזם והפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות. תסמונות אלו בעלות תסמונות נפשיות זהות, ברמות עוצמה שונות. עובדה מובהקת זו ועובדות רבות נוספות, מבססות את הקשר שבין רמת פעילות רגשית נמוכה ובין אוטיזם והפרעת קשב, ריכוז והיפר אקטיביות.
נציין, שתרופות מעוררות, שמגבירות את רמת הפעילות של המערכת הרגשית ולא את רמת הפעלתנות כמו שנהוג לחשוב, משפרות מאוד את תפקודם של היפר אקטיביים וגורמות להפחתה משמעותית מאוד של התופעות הבעייתיות שמאפיינות תסמונת זו. הסיבה לכך היא שרמת הפעילות הרגשית של בעלי תסמונת זו (למרות שרמת הפעלתנות שלהם גבוהה) ולכן תרופות מעוררות, שמגבירות את רמת הפעילות הרגשית מסייעות להם.
דנו בקשר שבין אוטיזם והפרעת, קשב, ריכוז והיפר אקטיביות ורמת פעילות רגשית נמוכה או רמת עוררות רגשית נמוכה.
