ממצאי המחקר בנושא תעסוקת חרדים, ערבים וקבוצות אחרות בענפי הטכנולוגיה העילית מלמדים על תמונה מורכבת. מצד אחד, בעשור וחצי האחרונים חל שיפור גדול בדפוסי השילוב של החברה הערבית והחרדית בהייטק, וחלק מהחסמים בשלב המעבר מהשכלה לתעסוקה פחתו. מצד שני, עדיין קיימים חסמים משמעותיים לחלק מהקבוצות המבקשות להשתלב בהייטק, ונדרש קצב שינוי מהיר יותר בעשורים הקרובים כדי להכליל קבוצות אלו בצמיחה של המשק הישראלי וכדי להימנע מהגדלת הפערים בחברה. באשר לחברה החרדית, חלקם בהייטק של צעירים חרדים צמח משמעותית בעשור וחצי האחרונים (משנת 2005 ועד 2019),מכ-2,000 חרדים (2.4% מכלל עובדי ההייטק) לכדי למעלה מ-6,000 (5.9%). עלייה בשיעור הנשים החרדיות המועסקות בהייטק: הנשים החרדיות מהוות כיום כ-2/3 מהחרדים המועסקים בהייטק, ובולטות בתוכן בוגרות לימודי הנדסאות-תוכנה בסמינרים החרדיים (כ-1,900 נשים), המשתלבות בהייטק בשיעור גבוה מאוד כ-57%, שיעור קרוב מאוד לבוגרות תואר ראשון במקצועות STEM מבוקשים - 67% - ופי 2 ביחס להנדסאיות יהודיות לא חרדיות באותה קבוצת ביקוש) ואף מתמידות בהייטק יותר בהשוואה לנשים יהודיות לא חרדיות. לצידן קיימת קבוצה של אקדמאיות חרדיות בוגרות מקצועות STEM (כ-500 נשים), המגיעות מרקע חברתי-כלכלי חזק יותר, חלקן ניגשות ישר ללימודי תואר ראשון, אולם כ-40% מהן המשיכו לתואר אקדמי בעקבות לימודי הנדסאות תוכנה בסמינר. לצד זאת, אצל הגברים החרדיים אין כמעט שינוי בשיעורי התעסוקה בהייטק (כ-2%-2.5% לאורך התקופה), כשני שלישים מהם הם חסרי השכלה אקדמית או טכנולוגית, ופערי השכר שלהם ביחס לגברים היהודים בהייטק שאינם חרדים רק עלו לאורך השנים.