"הדברים נושאים משנה-חומרה לנוכח העובדה כי מדובר ביישוב שהוקם מכוח החלטת ממשלה, ולאורך השנים נבנו ושווקו בו בתים על-ידי משרד הבינוי והשיכון, אך משיבי הממשלה בחרו, מטעמיהם, שלא לאשר ליישוב, וזאת במשך עשרות שנים, תוכנית בינוי כדין. לא ניתן להשלים עם מציאות שבה משיבי הממשלה מקימים יישובים, אך אינם דואגים לכך שאלה יעמדו בהוראות הדין, שהמפקד הצבאי מופקד על אכיפתו". כך אומרת (23.8.22) נשיאת בית המשפט העליון על המצב התכנוני ביישוב עלי בפרט וביהודה ושומרון בכלל. היא התייחסה לכך שהיישוב הוקם על-פי החלטת ממשלה משנת 1984 ותחום השיפוט שלו נקבע ב-1992 - אך תוכנית הבינוי שלו פורסמה רק ב-2020. לאורך שנים אלו הוקמו ביישוב שורה של מבנים, ברובם מבנים יבילים, בלא תוכנית מאושרת ולפיכך בניגוד לחוק. בשנת 2011 עתרו שני פלשתינים ועיריית א-סאויה נגד הקמת המבנים הבלתי-חוקיים ביישוב, ולאורך השנים אפשר בג"ץ למדינה לקדם את התכנון ולעדכן אותו. בעידכון האחרון נמסר, כי כמעט כל המבנים הוסדרו או מצויים לקראת הסדרה, למעט שני בתי מגורים יבילים שלא ניתן להסדיר את מעמדם משום שהם מצויים מחוץ לתחומי התב"ע, ומספר גני ילדים שהמועצה האיזורית מטה בנימין הודיעה שבכוונה להעתיקם למבני קבע בתחומי התוכנית. חיות קיבלה את בקשת המדינה וקבעה, כי את מבני המגורים וגני הילדים יש לפנות עד מאי 2025, כדי לאפשר מתן פתרון לדיירים ואת הקמת גני הילדים החדשים. היא גם ציינה, שעל המדינה לפעול במהירות להסדרת מעמדם של מבני מגורים בשכונת נווה שוהם ביישוב, ושאם הדבר לא ייעשה - יכולים העותרים לפנות שוב לבג"ץ. לבסוף מזכירה חיות פסיקה קודמת של בג"ץ, ולפיה יש לשתף את הפלשתינים בהליכי התכנון והבנייה ביו"ש ולאפשר להם למצות את זכויותיהם המשפטיות. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. השופטים ענת ברון וחאלד כבוב הסכימו עם חיות. את העותרים ייצג עו"ד תאופיק ג'בארין, את המדינה ייצג עו"ד רן רוזנברג, את מטה בנימין ועלי ייצג עו"ד עקיבא סילבצקי, ואת התושבים - עוה"ד ניצן מנחם, יעל סינמון, אבי סגל והראל ארנון.