ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון שלחה (יום ג', 30.8.22) מכתבי אזהרה ל-18 אישים בכירים העלולים להיפגע ממסקנותיה. בראש המוזהרים: ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו; השר לביטחון פנים לשעבר, אמיר אוחנה; השר לשירותי דת לשעבר, יעקב אביטן; מפכ"ל המשטרה, רב-ניצב קובי שבתאי; ומי שהיה מפקד מחוז צפון, ניצב בדימוס שמעון לביא. באזהרה לנתניהו נאמר כי הוועדה עלולה להגיע למסקנה, כי כמי שהיה ראש הממשלה 12 שנים - הוא ידע או שהיה עליו לדעת "כי אתר קבר הרשב"י במירון מטופל משך שנים בצורה לקויה, שעלולה ליצור סיכון למשתתפים הרבים בהילולה המתקיימת מדי שנה בל"ג בעומר. הוא "לא פעל כמצופה מראש ממשלה לתיקון מצב דברים זה. זאת, על-אף שהנושא עמד במוקד דוחות חמורים של מבקר המדינה, שהנושא מערב מספר משרדי ממשלה ושהוא הובא לשולחן הממשלה במספר הזדמנויות בשנים שונות" והוא "לא דאג למעקב יעיל אחר טיפול הממשלה בעניין, גם לאחר שבמסגרת דיון בהחלטת ממשלה בשנת 2016 הובהר שהחלטות ממשלה קודמות בנושא לא יושמו". את אוחנה מזהירה הוועדה שהיא עלולה לקבוע שהוא לא פעל כמצופה "כשגיבש את דעתו באשר לקיום ההילולה במירון בל"ג בעומר ללא הגבלת קהל [בשל הקורונה], ואף נתן לכך ביטוי פומבי, מבלי שהדבר נבחן בעבודת מטה מסודרת בנוגע למכלול המשמעויות, לרבות בחינת חלופות שונות באשר לאופן קיום ההילולה". הוועדה גם עלולה לקבוע, כי אוחנה ידע על סכנת הצפיפות במירון, אך לא נתן משקל ראוי לסכנות אלו, לא שאל שאלות מספיקות בעניין, לא ביקש לבחון מחדש את ההחלטה שלא להגביל קהל ולא ביקש מהמשטרה דרכים להפחתת הסכנה. לגבי שבתאי עלולה הוועדה לקבוע, כי הוא "אישר את תוכנית המבצע שגובשה במחוז צפון של המשטרה, וזאת על-אף שידע שמתחם ההר, והמתחמים המשמשים בו להדלקות, אינם יכולים להכיל בבטחה את כמות המבקרים הצפויה במקום במהלך ההילולה, ותוך התעלמות מהסכנות הנלוות לכך". שבתאי ידע שהתוכנית מבוססת על השנים הקודמות בהן לא ניתן מענה לסכנת הצפיפות, דחה לחלוטין את אפשרות הקהל וקבע ללא עבודה מטה מסודרת שהיא מסוכנת יותר מאשר ההימנעות מהגבלה. הוועדה עשויה לקבוע, כי שבתאי אישר את התוכנית אשר "לא נתנה מענה ישים להתמודדות עם כמות הקהל והצפיפות המסוכנת שהיו צפויות בהילולה, ועל אף שלא כללה מנגנון יעיל לניהול הקהל או ויסות הקהל על סמך שיקולי בטיחות. המענים לסכנת הצפיפות שנכללו בתוכנית היו תגובתיים ולא מניעתיים, והתוכנית נסמכה באופן בלתי סביר על יכולת המפקדים בשטח לזהות מוקדי צפיפות מסוכנים באופן חזותי. זאת, בהסתמך על ניסיונם המבצעי בלבד, מבלי שהוכשרו לכך". כשלים אלו היו בין הגורמים הישירים לאסון. את אביטן מזהירה הוועדה שהיא עלולה לקבוע, שהוא לא מילא את תפקידו בכל הנוגע לניהול והסדרה של קבר הרשב"י בכלל וההילולה בפרט, וזאת על-אף שמדובר בנושא מרכזי, בעל חשיבות רבה, המצוי בתחום אחריותו של המשרד בראשו עמד. הוא "לא גילה מעורבות בהכנות להילולה והסתפק בעצם קיומם של גופים שעוסקים בכך, מבלי שבדק את פעילותם בפועל ומבלי שפיקח עליהם". לגבי לביא (אשר התפטר מן המשטרה לפני חודשיים) עלולה הוועדה לקבוע, כי הוא אישר את תוכנית ההילולה למרות "שידע שמתחם ההר, והמתחמים המשמשים בו להדלקות, אינם יכולים להכיל בבטחה את כמות המבקרים הצפויה במקום במהלך ההילולה, ותוך התעלמות מהסכנות הנלוות לכך" ולמרות הליקויים הרבים שהיו בה. לביא התעלם מכך שהתוכנית של תשפ"א התבססה על שנים קודמות, שגם בהן לא ניתן מענה לסכנת הצפיפות; התעלם מתוכנית הבטיחות שהגבילה את מספר המשתתפים; הביע עמדה נחרצת נגד הגבלת מספר המשתתפים, וזאת ללא עבודת מטה מסודרת. הוועדה עלולה לקבוע, כי למרות הצפיפות הרבה שהייתה בהדלקה של חסידות בויאן - לביא לא שינה את התוכנית וכך אפשר את הצפיפות הרת האסון בהדלקה של תולדות אהרון. עוד מתייחסת האזהרה להכנה בלתי מספקת של כוחות המשטרה ולכך שהכוחות שהוצבו במתחם תולדות אהרון לא ביצעו תרגיל לאירוע רב-נפגעים. כשלים אלו הובילו במישרין לאסון. יתר המוזהרים הם: תת-ניצב שלום אביטן, שהיה מפקד מרחב העמקים; תת-ניצב מוריס חן, שהיה ראש חטיבת רישוי ואבטחה; סגן-ניצב יוסף מנצור, מפקד משטרת נוף הגליל; רב-פקד שמואל פיtמנטה, ראש ענף אבטחה ורישוי במחוז צפון; פקד אסף שייך, קצין מודיעין ובילוש במשטרת נוף הגליל; עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל; עודד פלוס, שהיה מנכ"ל המשרד לשירותי דת; הרב יוסף שוינגר, מנהל המרכז למקומות הקדושים; הרב שמואל רבינוביץ, יו"ר ועדת החמישה ורב המקומות הקדושים; עאמר חליליה, מהנדס הבטיחות של הילולת תשפ"א; ראובן בן-גל, מנהל האבטחה הראשי של ההילולה; שמעון מלכה, מנהל אבטחה בהילולה; ומאיר קרליבך, מנהל עמותת הכנסת אורחים.

אזהרות רק למי שמילאו תפקידים בזמן האסון

חוק ועדות חקירה ממלכתיות קובע, כי אם ועדת חקירה סבורה שאדם כלשהו עלול להיפגע ממסקנותיה, עליה להעמיד לרשותו את החומר הנוגע אליו, לאפשר לו להצטייד בעו"ד ואף להופיע בפניה אם יבקש זאת. ועדת חקירה ממלכתית מוסמכת בעיקר להעביר ממצאים פליליים ליועץ המשפטי לממשלה, ולהמליץ בנוגע להמשך כהונה בתפקידים ציבוריים. המלצותיה אומנם אינן מחייבות מבחינה חוקית, אך מבחינה ציבורית ופוליטית יש להן משקל רב. חברי הוועדה - השופטת בדימוס דבורה ברלינר, הרב מרדכי קרליץ ואלוף (מיל') שלמה ינאי - אומרים שהחליטו להתמקד במי שמילאו תפקידים בכירים בזמן האסון בל"ג בעומר אשתקד, וזאת מטעמי יעילות. הם מדגישים, כי "נחשפו בפנינו כשלים מרובים והתנהלות שאינה מניחה את הדעת מצד גורמים שעסקו בנושא לאורך השנים". אולם, על-מנת להגיש את המסקנות בהקדם, "לא נידרש לכל מי שהייתה לו נגיעה לנושאים שנחקרו". לפיכך, כאמור, האזהרות הן רק למי שכיהנו בזמן האסון ולא למי שקדמו להן (כגון גלעד ארדן ורוני אלשיך). הוועדה מזכירה, כי במקביל לעבודתה מתנהלת חקירה פלילית, וייתכן שהיא אשר תטפל בבעלי תפקידים בעבר. בהסבירם את הקריטריונים למשלוח האזהרות, אומרים חברי הוועדה: "בחנו את הכשלים שנתגלו לכאורה בתפקידו, את מידת חומרתם ואת מרכזיותם. כן הבאנו בחשבון את התפקיד שמילא אותו גורם באסון ואת מידת בכירותו. ביקשנו להביא לידי ביטוי את תפיסתנו, לפיה בעלי תפקידים ציבוריים בכירים, להם מוענקות סמכויות נרחבות ומשמעותיות, נדרשים לשאת באחריות. ראינו חשיבות יתרה בהבהרת נורמות ההתנהגות המצופות מהם, כל אחד לפי תפקידו ולפי העניין. סברנו כי נכון שנעסוק גם בגורצים נוספים, אשר בתפקידם היו לכאורה כשלים חמורים בבעלי נגיעה ישירה לאירוע".