משל עג'מי

סכנדר קובטי, במאי הסרט "עג'מי", הכריז שהוא וסרטו אינם מייצגים את מדינת-ישראל. בִּכנסת ישראל רעש מהומה, שרת החינוך כועסת, חברי כנסת יהודים נעלבים, חברי כנסת ערבים תומכים, כאילו מדובר במתקפה תרבותית-פוליטית חדשה שיש להיערך אליה ולקדם את הרעה שבכנפיה. ראשית, מה חדש בעובדה שערבי אזרח ישראל אינו רואה עצמו מחויב למדינת-ישראל? מה, הוא היחיד? מה מתנפלים עליו? שנית, צודק הבמאי במאה אחוז! בוודאי שהסרט אינו מייצג את מדינת-ישראל. הייתי נפגע עד עומק נפשי אם הדבר הזה היה אמור לייצג אותי. עולה טענה נוספת כי הסרט מומן על-ידי הקרן הישראלית לקולנוע ולכן, מדינת-ישראל זכאית לכך שהסרט ייצג אותה בעולם. לטענה הזאת אין בסיס משום שהקרן הישראלית לקולנוע בעצמה אינה מייצגת את מדינת-ישראל. רשימת סרטים ארוכה משל הקרן התמוהה הזאת עולבת במדינת-ישראל שנים רבות וממשיכה לקבל כספים מהמדינה שהיא אינה מייצגת. אם הקרן הישראלית לקולנוע אינה מייצגת את מדינת-ישראל, מה פתאום שסרט הממומן על-ידה ייחשב לסרט ישראלי המייצג את המדינה? ההיתממות וההתחסדות אינן מובנות לכל בר-דעת מן היישוב. בישראל פועלים גופים, גורמים, תאגידים, אגודות ועמותות שכותרת פעילותם היא ייצוג וייצוּר התנגדות נחרצת למדינת-ישראל כמעט בכל התחומים. במה שונה עולם הקולנוע מעולם האקדמיה? האקדמיה בישראל מוצצת תקציבי-עתק מעטיניה המדולדלים של מדינת-ישראל, ובמקביל, קוראת לחרמות ונידויים ולכריתת כל ענף מענפי ישראל לרבות הענף האקדמי שעליו הם יושבים. גם הם אינם מייצגים את מדינת-ישראל ומלעיזים עליה בשם החופש האקדמי. יתר על כן, התקשורת הישראלית, והפעם בשם חופש הביטוי, אינה מייצגת את מדינת-ישראל. אין לה שום מחויבות למדינה שאזרחיה מממנים אותה בין ברצונם ובין שלא ברצונם. התקשורת הינה עצמאית וחופשית וּמוּטית נגד מדינת-ישראל. נגד האינטרסים שלה. בעד אויביה מלגו ומלבר. נִזקה של התקשורת כלפי מדינת-ישראל עולה לאין שיעור על הנזק שסרט קולנוע כזה או אחר יכול לגרום. סרט קולנוע נגד המדינה יכול לכל היותר להביך, התקשורת מוליכה לאסון בלתי הפיך! הכל רואים, ומטיבי הראות גם יודעים איך ייראה הסוף הנורא אליו היא מדרדרת. מדינת-ישראל ויתרה, ביודעין או שלא ביודעין, על ייצוגה בהרבה מאוד נושאים שמדינה נורמלית מתהדרת בהם. אין פלא שהחללים הרבים שהותירה נתפסו בידי מדינות זרות וגופים, שיסודם אנטישמיות מוצהרת. אלה גייסו מתוכנו משתפי פעולה עלובים ונאלחים שאינם מהססים למכור את האימא שלהם לזנות, בעבור בצע כסף, וככה אנחנו נחזים בעיני העולם. המשת"פים האלה, שאינם אלא בני עוולה, שולטים בכל המערכות החשובות של המדינה מבלי להזדקק לקולו של האזרח, ובכך, מעקרים את המשמעות של שלטון מעיקרה. הכנסת והממשלה בישראל ניגפות פעם אחר פעם בפני בוגדיה של המדינה. הסרט "עג'מי" הוא רק משל.