משטח מעברו החיצוני של המעקה - סכנה

אחד הליקויים בתחום הבנייה הוא לתכנן ולבנות משטח אופקי מעברו החיצוני של המעקה, מתוך הנחה מוטעית כי אין אפשרות לדלג על המעקה כי מדובר במעקה תקני והעובר מעליו הוא עבריין ועושה זאת על אחריותו. דומה הדבר להתרת דריסה של הולכי רגל אשר חצו את הכביש באור אדום או שלא במעבר חציה. אמנם נכון כי אין לדלג מעל המעקה כלפי חוץ, וכי המעקה צריך להיבנות בהתאמה לתקן, אולם ההנחה כי המעקה התקני מהווה מחסום ומונע מעבר - היא הנחה שאינה נכונה. דוגמה הכי נפוצה היא הכנת משטח מעברו החיצוני של המעקה המשמש לתליית כביסה ולאחסון אוגר מים ומזגן, והמוגן במקום על-ידי מעקה תקני - רק על-ידי מסתור כביסה שתכונותיו הפיזיות נחותות ביחס למה שנדרש ממעקה תקני בהתאם לדרישות התקן הישראלי 1142. בעניין זה ראוי ללמוד מפסק דין של בית משפט השלום בחיפה, ולהלן מובאים דבריה של השופטת אריקה פריאל: "חדר שירות של איילת 21. המומחה מטעם איילת סבור, כי יש צורך במעקה תקני נוסף בחדר השירות. מומחה חברת אנגל כמו גם מומחה בית המשפט סבורים כי אין צורך בכך, וכי די בקיומו של מעקה תקני אחד.

22. מחוות הדעת עולה, כי קיים מעקה תקני בחדר השירות מאחוריו הותקן מסתור הכביסה אשר בבסיסו משטח קשיח עליו מונחים דוד מים, יחידת המזגן וצנרת. מסתור הכביסה מסורג [כפי הנראה מאלומיניום] ומחובר למבנה בברגים. אין חולק כי מסתור הכביסה אינו עונה על דרישות תקן ישראלי 1142 "מעקים ומסעדים" שהוא תקן רשמי. המומחה סבור כאמור כי די במעקה תקני אחד וכי מסתור הכביסה כמות שהוא מהווה הגנה מספקת נוספת.

23. סעיף 2.10 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה [היתר, תנאיו ואגרות] תש"ל - 1970 הנוכחי, שקודמו סעיף 3.90 זהה בניסוחו והיה בתוקף במועד הרלוונטי, קובע לאמור:

"בעל מרפסת בבניין ובכל פתח בקיר בבניין שקיימת סכנת נפילה ממנו, ובכל מקום בבניין שבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים סמוכים הוא 60 ס"מ לפחות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות תקן ישראלי ת"י 1142 מעקים ומסעדים [להלן - ת"י 1142]".

24. אין למעשה חולק, כי קיימת גישה למשטח הקשיח הקיים מאחורי המעקה התקני ולפני מסתור הכביסה. האפשרות שמאן דהוא יעמוד על משטח זה אינה ערטילאית שהרי נפילת כבסים על אותו משטח ועמידה עליו לשםאיסופם אינם בגדר חיזיון דמיוני וכך גם עמידה של בעלי מלאכה הנדרשית לתקן את המזגן או הצנרת המונחים עליו. מאחר שמסתור הכביסה מחובר למבנה בברגים הרי שקיימת סכנת הינתקות ומכאן גם סכנת נפילה. זהו בדיוק המצב שסעיף 2.10 ותקן ישראלי 1142 נועדו למנוע.

25. בניגוד לדעת המומחה, יש לראות במצב הקיים משום ליקוי ולכן זכאית איילת לפיצוי בגינו. עלות התקנת מעקה תקני נוסף מסתכמת ב-1000 ש"חבצירוף פיקוח הנדסי ומע"מ". בשולי הדברים יובהר כי אין לייחס חשיבות לגבי מעמדו של התקן כתקן רשמי או תקן שאינו רשמי, וזאת גם לאור דברי בית המשפט באותו פסק דין בעניין תקן אחר [1205.3] - כדלקמן: "18. שנית, העובדה שהתקן האמור אינו תקן רשמי ולכן אינו מחייב אינה רלוונטית במערכת היחסים בין קבלן - רוכש דירה. מחובתו של קבלן להקים מבנה בהתאם לאמות מידה מקובלות המאפשרות שימוש בו למטרות להן הוקם. בעניין זה אין נפקא מינה אם קיים תקן - רשמי או בלתי מחייב - אם לאו. מכאן, גם לולא התקן בו מדובר היה זה מחובתן של הנתבעות לתכנן חדרי שירותים ואמבטיה ולהקימם באופן שיאפשרו שימוש נוח בהם. קיומו של תקן נותן לקבלן את אמת המידה אשר בעיני רשויות התקינה ראוי לנהוג על פיה.

19. כהערה יצוין, כי ההחלטה מתי יקבל תקן מסוים מעמד של תקן רשמי ומתי לאו מסורה לשיקול דעת העוסקים בתחום התקינה היושבים על המדוכה ושוקלים זאת על בסיס נתונים מקצועיים.... ....כאשר מדובר בתקן המסדיר נושא שנוגע לנוחות המשתמש במתקן לא ראה המחוקק להעמיד את אמצעי האכיפה המצומצמים בלאו הכי והותיר את העניין למערכת היחסים בין אדם לחברו, ובמקרה דנן בין קבלן לרוכש דירה". [ת"א 21924/02 איילת אלון ואח' נ' אנגל חברה לקבלנות כללית בע"מ ואח', בית משפט השלום בחיפה, שופטת: אריקה פריאל, נפסק ביום ט"ו באלול תשס"ח 15 בספט' 2008, טרם פורסם]. בית המשפט עדיין לא התייחס בפסק דינו לשיקולים זרים החודרים למכלול השיקולים בהתקנת תקנים וליחסי כוחות השוק - חברות קבלניות עתירות השפעה וממון מול האזרח רוכש הדירה שאינו מאוגד ואינו מאורגן, אך די במה שכן נאמר בפסק הדין כדי להבין את הדרך המותווית בתכנון וביצוע של מבנים, כמו גם בבדיקתם. לאמור, משטח הממוקם מעברו החיצוני של מעקה תקני - ראוי להגנה בהיותו מקום עם הפרשי גובה היוצר סיכון. המשטח החיצוני עלול לגרום לנזק, והיו דברים מעולם. להלן תיאור מתוך פסק דין של נזק אשר נגרם בגלל הנחת עציץ על המשטח האופקי שמהעבר החיצוני של המעקה - ציטוט מתוך פסק דין: "ביום 3/6/97 חנה רכב המבוטחת מתחת לבניין רב קומות, כפי שנראה בתמונות נ/2. הנתבע גר בקומה חמישית באותו בניין.

כאשר הנתבע פתח את תריס המרפסת בדירתו, נפלה אדנית שהייתה על מעקה המרפסת וגרמה נזק לרכב המבוטחת. התובעת פיצתה את המבוטחת על הנזקים שנגרמו לרכב, כולל ירידת ערך, בסך כולל של 7,135 ש"ח. הנתבע נדרש להשיב לתובעת את הסך הנ"ל, בצרוף שכ"ט שמאי, הוצאות שונות והפרשי הצמדה, בסך כולל של 9,089 ש"ח, שהוא סכום התביעה.

2. לטענת התובעת, האדנית נפלה בשל רשלנות של הנתבע, ועל הנתבע לשאת בתשלום הנזק. לטענת הנתבע, הוא לא התרשל במאום, מאחר שלא הוא הניח את האדנית על מעקה המרפסת. לטענתו, רק ביום האירוע הוא קיבל את החזקה בדירה שרכש, וכאשר פתח, לראשונה, את תריס המרפסת, נפלה האדנית שלא ידע כלל על קיומה ולא יכל לצפות, שהיא לא ממוקמת נכון, ושעם פתיחת התריס היא תיפול. לטענת הנתבע, הרשלנות רובצת לפתחה של המבוטחת, שהחנתה את רכבה מתחת למרפסת, והיה עליה לצפות שיפלו חפצים על רכבה, כפי שקרה בעבר". [ת"א 453/99 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' גרליק ולדימיר [פדאור 00 (6) 546], עמוד 1 בית משפט השלום באשדוד, שופט: חמדני]. המשטח החיצוני עלול לגרום למוות, והיו דברים מעולם. מן העיתונות/התקשורת [רדיו חיפה] 23 לנובמבר 2009: "טרגדיה בחיפה: גבר, שעמד על גשר המחבר בין שני בניינים, ניסה להרים טלפון שנשמט מידיו וצנח מהקומה התשיעית. לצוות מד"א שהוזעק למקום לא נותר אלא לקבוע את מותו". גבר בן 49, העובד כמטפל בקשישה בחיפה, נהרג היום (יום ב') לאחר שנפל מהקומה התשיעית של בניין מגורים בעת שניסה להרים טלפון שנפל מידיו. סמוך לשעה 16:30 התקבל דיווח על גבר שנפל מגובה ברחוב ורדיה בחיפה. צוות ניידת טיפול נמרץ של מד"א "כרמל" שהוזעק למקום נאלץ לקבוע את מותו של הגבר שנפגע פגיעה רב מערכתית. מתנדבי ארגון זק"א הגיעו למקום וטיפלו בגופת ההרוג. מחקירה ראשונית של המשטרה עולה כי האיש עמד על גשרון שמחבר בין שני בניינים כשלפתע נפל מידיו הטלפון הנייד שלו". ככל הידוע, המנוח נשען על מעקה הגשר ותוך כדי ניהול שיחה בפלאפון - מכשיר הפלאפון נשמט מידו ונפל אל המשטח האופקי הממוקם מעברו החיצוני של הגשר. המנוח ניסה להשיב לעצמו את האבידה, התכופף אל מעבר למעקה, והניסיון הזה היה קריטי עבורו. בביקורי באתר נוכחתי לדעת כי מדובר בגשר שנמצא בקומה התשיעית, במעקה תקני, שמעברו החיצוני יש משטח אופקי ברוחב של 18 ס"מ לכל אורך הגשר.