הנשיא
שמעון פרס שיבח, קילס והילל את תלמידי ישיבת פוניבז' ואף אמר: "אני מאוד גאה שמדינת ישראל וצה"ל הסכימו לשחרר את הצעירים שמקדישים את חייהם למען לימודים".
נשיא מדינת ישראל החילונית משבח תלמידי חכמים שתורתם אומנותם, שרואים עצמם פטורים משירות המדינה בתורם, וגם אינם דואגים לפרנסתם כי יש פריץ ומדינה שתמלא חובותיהם ותדאג לפרנסתם.
הרב משה צוריאל, במאמרו "יהדות: 'וכל תורה שאין עמה מלאכה'", מביא נימוקים רבים בשבח העבודה לצד תלמוד תורה. אצטט (בצורה חלקית) רק שלושה מן המקורות שמביא הרב צוריאל:
- למדנו במשנה "יפה תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון. וכל תורה שאין עמה מלאכה, סופה בטלה וגוררת עוון" [אבות ב'].
- הרב קוק כתב שאין פגם במה שתלמיד חכם עוסק למען פרנסתו בכל עת הצורך, ולא מתכוון כדי להתעשר. "כיון שבכל עת פנאי הוא שב לתורתו, שזהו עיקר המעלה ע"פ האידיאל התורי [התורה] להיות עוסק בתורה ודרך ארץ, כמו שנאמר במשנה באבות פרק ב'" ["אגרות", ח"ג עמ' צא].
- כתב הרמב"ם הלכות דעות, ושם בפרק חמישי מייחד דבריו להנהגת תלמיד חכם ושם בהלכה י"א כותב: "דרך בעלי דעה שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה. ואח"כ יקנה בית דירה. ואח"כ יישא אישה. שנאמר וכו' וכו'. אבל הטיפשיים מתחילים לישא אישה ואח"כ אם תמצא ידו יקנה בית. ואח"כ בסוף ימיו יחזור לבקש אומנות או יתפרנס מן הצדקה.
תלמידי חכמים (בהנחה שהם כאלה) משתמטים מחובתו של כל אזרח במדינה ונמנעים מללכת לצבא, לאחר מכן אינם רוכשים מקצוע ובכך מטילים את עול פרנסתם על החברה כולה; ואלו, אינם ראויים לשבח, בטח שלא מנשיא המדינה.
מה הביא את שמעון פרס, שמעולם לא לבש מדים, להתרפקות כזו?
