פרא בלתי אציל
היחסים בין מדינת ישראל לארצות-הברית הידרדרו במהלך סוף-השבוע לאחד המשברים הקשים של השנים האחרונות - נזיפה, אולטימטום, השפלות פומביות ורמיזות לפגיעה בחזית שישראל מנסה לגבש מול אירן.
העיתונים הישראלים שוב נחלקים למחנות הקבועים: מצד אחד "
ישראל היום", ומן העבר האחר כל היתר. "ליכוד אחד גדול מול כל השמאל" הייתה סיסמת הבחירות של המפלגה בשנת 1992, אז הפסידה את השלטון ל
יצחק רבין ומפלגת העבודה. בחזית העיתונות, "כל השמאל" מתמצה בעיתון הארץ דל התפוצה יחסית. ב
מעריב ו
ידיעות אחרונות מובעת התנגדות לראש ממשלת הליכוד יותר מאשר לעיקרון הבנייה בשטחי ירושלים שנכבשו בשנת 1967.
מעריב שב ונוטל הבוקר את המושכות כדי להוביל את המתקפה על
בנימין נתניהו. הקריקטורה התופסת את מרבית שער העיתון בוודאי לא תסייע להרגעת הרוחות בארה"ב. למען האמת, אם הייתה מודפסת קריקטורה כזו בעיתון אמריקני, יש לשער שהייתה הופכת בן רגע לשערורייה בפני עצמה. המאייר איתמר דאובה מציג בה את נשיא ארה"ב כשהוא מבשל את ראש ממשלת ישראל בסיר. נתניהו: לבן, מזיע ומעלה אדים. אובמה: שחור, חייכן ומתבל את התבשיל.
כובשי "העולם החדש" חזרו ליבשת הישנה עם סיפורים מזרי אימה על פראים בלתי אציליים שמבשלים ואוכלים בשר אדם. בקריקטורה של מעריב, נתניהו ממלא את תפקיד איש התרבות המתקדמת, שבעקבות עימות עם הפרא מעבר לים נידון לעונש האולטימטיבי. במציאות, אובמה הוא ראש אימפריה חזקה ומתקדמת לאין שיעור, ואילו נתניהו הוא נציג מדינה קטנטנה ופרימיטיבית יחסית.
מתחת לאיור בעל הנימה הגזענית כמה פסקאות בולטות ממאמר פרשנות של
בן כספית, שרובו מופיע בכפולה הפותחת של העיתון תחת הכותרת "זמן פאניקה". כספית מבקר את נתניהו בחריפות, ועל הדרך משלח חצים לעיתון המתחרה, "ישראל היום". "הפעם, לשם שינוי, הפאניקה של נתניהו מוצדקת", כותב כספית. "לחשוב שביום חמישי
הפיצו אנשיו את הספין שהסיפור נגמר. ואכן, הביביתון, בטאון המשפחה, קנה את הכל
ופירסם ש'ביקורו של הנשיא [צ"ל סגן הנשיא] הסתיים באווירה חיובית. לשכת ראש ה
ממשלה: המשבר מאחורינו'. ובעוד גליונות יום שישי החגיגיים מצהיבים בנחת, המשבר בעיצומו, מעפיל לשיאים חדשים. הוא נראה חמור בהרבה מכל מה שידענו בעשור האחרון, ואולי למעלה מזה".
בדומה למשבר ביחסים עם ארה"ב, גם כספית מעפיל לשיאים, אם כי במקרה שלו הם אינם חדשים. גם בעבר נהג בשעת הצורך למתוח דימויים עד לקצה ההגיוני שלהם ("נתניהו ממשיך לנסות לאחוז במקל מכל קצותיו", למשל) ולערבב בין דימוי אחד למשנהו ("הוא מקפץ בין שתי החתונות הללו ושואל את עצמו באיזו מהן ייתפס כשהמוזיקה תיפסק").
השורה התחתונה במאמר של כספית, למי שלא הבין, שלילית ביותר. "פחות משנה מאז נכנס לתפקידו, הכל סוגר על נתניהו", הוא כותב, ומוסיף עקיצה למתחרים: "אין לנתניהו יכולת להתמודד עם המצב שיצר במו ידיו [...] כל שהוא יכול לעשות זה לכנס את השביעייה לדיון דחוף ואולי גם להרים טלפון ל
שלדון אדלסון. תמיד אפשר יהיה להוציא גיליון מיוחד לרגל 'סיום המשבר'".
סיקור המשבר עם ארה"ב תופס הבוקר את כל התוכן המערכתי בקונטרס החדשות של מעריב עד עמ' 8 (מתוך 20 עמודים בלבד). בין היתר מוצע לקורא מדריך מרענן זיכרון תחת הכותרת "נקודות משבר - משברים בולטים ביחסי ישראל וארצות-הברית". הקדנציה הראשונה של נתניהו אינה מוזכרת בו. ראש הממשלה היחיד שמופיע במדריך פעמיים הוא
דוד בן-גוריון.
