כאילו שהיינו צריכים להמתין לסקר חדש שנערך בימים אלה על-ידי בית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה בקרב מדגם מייצג של 804 אזרחים שרובם קבעו באורח נחרץ, כי
אהוד אולמרט היה ראש ה
ממשלה המושחת ביותר בתולדות המדינה.
נתניהו דורג במפתיע במקום השני בסולם ראשי הממשלה המושחתים, אומנם במרחק רב מאולמרט, וצמוד אליו במקום השלישי
אריאל שרון שזכה אולי למתת של חסד בגלל מצבו. באחוזים נמוכים יותר של שחיתות אישית זכו בזה אחר זה
יצחק רבין שמעון פרס,
דוד בן-גוריון, גולדה ומשה שרת. באחוז אפסי כמעט דורגו לוי אשכול ו
יצחק שמיר. מנחם בגין לא מופיע בכלל בסולם.
הסקר קבע עוד, ש-52 אחוז מכלל אזרחי המדינה סבורים שממשלת נתניהו הנוכחית מושחתת באותה מידה כמו ממשלתו של אולמרט שקדמה לה.
29.3 אחוז נוספים חיוו את דעתם שממשלת אולמרט הייתה מושחתת יותר ולעומתם 18.7 אחוז סבורים שדווקא ממשלת נתניהו מושחתת יותר.
מסתבר שלסקר יש רגליים וככל הנראה גם ידיים.
כאשר נשאלו משתתפי הסקר על מרכיביה של השחיתות ששופכים חושך על הממשלה הנוכחית הם ציינו, בין השאר, את הפקדת מינוי השרים המופקדים על אכיפת החוק (משפטים וביטחון פנים) בידיו של החשוד העיקרי בפלילים שר החוץ
אביגדור ליברמן. הקמת הממשלה המנופחת ביותר בתולדות המדינה הכוללת למעלה מ-40 שרים וסגני שרים ואת ההזרמה של מאות מיליוני שקלים לישיבות ולגורמים סחטנים אחרים.
כדי להצטייר בציבור כמושחת יותר מאריאל שרון ושני בניו עומרי וגלעד, צריך להיות שלומיאל או חסר רגישות אובססיבי לרחשי הלב של הציבור. צריך להחליט אלה מבין שתי התכונות הללו יאה לנתניהו.
ואומנם, נתניהו הרוויח אפוא באי-יושר, רפיסות והיגררות את הדירוג האישי הלא מחמיא של ראש ממשלה הממשיך את תהליך השחיתות במלוא העצמה.
לשווא ניסתה בשעתה תנועת אומ"ץ ללחום בתהליך הרסני זה כאשר פנתה אליו ערב הקמת ממשלתו בדרישה שיכלול בהסכם הקואליציוני סעיף מיוחד שבו יתחייבו כל הסיעות שמצטרפות לממשלה להיאבק בשחיתות השלטונית שהגיעה לממדים מפלצתיים.
נתניהו הבין כנראה כבר אז למרות חושיו הלא מחודדים, כי המפלגות שאמורות להצטרף לממשלה יסרבו לחתום והוא לא רצה להצטייר כקוזק הגוזל מהם את ליטרת הבשר המעופשת.
ממתי חוסמים שוורים בדישם?
מסתבר שגם שר המשפטים הנוכחי עורך הדין
יעקב נאמן שמונה לתפקידו, כאמור, על-ידי ליברמן שהיה בעבר לקוחו שעסק בניסוח ההסכם הקואליציוני, היה סבור אולי שסעיף הנוגע במאבק בשחיתות השלטונית עלול לפגום חלילה בתפקודה של הממשלה.
ואומנם, במלאות שנה לממשלתו של נתניהו, השחיתות השלטונית נמשכת במלוא עוצמתה ואין כל סימנים מוקדמים לכך שיש לה כוונה לנהוג על-פי כללי מינהל תקין שלטוני וטוהר מידות אישי.
למרבה הצער, אין בממשלה שרים שפוצים פה ומצפצפים גם לא שר החינוך
גדעון סער שזכה בשנה החולפת לאות אומ"ץ בגין יושרתו האישית והגינותו השלטונית.
גם יו"ר האופוזיציה, חברת הכנסת
ציפי לבני, בעלת יושר אישי מוכח (אף היא זכתה בעבר באות אומ"ץ שהתחייבה לי בשעתו בכתב שתאבק בשחיתות השלטונית) ממלאת בחודשים האחרונים את פיה במים שלא ניתנים לשאיבה. משום מה מעדיפה לבני לשתוק בנושאים של שחיקת הנורמות המוסריות במדינה למרות שהשתיקה לא יפה להן.
כנראה שבקרוב אאלץ לבקש את סליחתו של נתניהו על הביקורת החריפה שמתחתי עליו בעבר כמה פעמים בעת שכיהן כיו"ר האופוזיציה על שתיקתו הלא רועמת נוכח מעשי השחיתות של אולמרט. בין השאר הצגתי אז גרסה לא דמיונית, שעל-פיה קיים מאזן אימה בין אולמרט לבין נתניהו. וכל-כך אני מוכן להמר, אני לא רוצה בשלב זה לנחש מדוע לבני שותקת.
מקבץ קצר של כמה צעדים שנויים במחלוקת
1) בעקבות התעשרותם המפליגה של שני ראשי הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט ואריאל שרון, במהלך שירותם הציבורי, הוחלט בשעתו להעביר בכנסת בהסכמת הממשלה הצעת חוק שתחייב את ראש הממשלה, השרים וסגניהם לחשוף את הונם האישי בפני מבקר המדינה על-מנת שנלמד מה היה להם לפני שהחלו את כהונתם הממלכתית ואם אומנם צברו הון ונכסים בעת שירותם.
מבקר המדינה, השופט בדימוס
מיכה לינדנשטראוס, שזוקף לזכותו מאבק חסר-פשרות בשחיתות השלטונית, תומך בהצעת חוק חיונית זו אך היא תקועה בשלב זה בוועדת שרים לענייני אתיקה, שבראשה עומד שר המשפטים יעקב נאמן שיושפע ממנה באורח אישי.
2) ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה באחרונה להתנגד להצעת חוק חדשה, שלפיה יקבעו כללים לפיקוח על שרים היוצאים לחו"ל במסגרת תפקידם וקובעת חיוב אישי למי שיחרוג. במקביל התברר כי מרבית שרי הממשלה מצפצפים על נתניהו ולא נוטלים ממנו רשות מוקדמת לנסיעותיהם לחו"ל. לא הייתה בתולדות המדינה ממשלה ששריה הרבו לנסוע לחו"ל על חשבון הקופה הציבורית, אולי משום שמחציתם חסרי תעסוקה וזוכים לדמי אבטלה ללא הגבלה. בעת השבעתו של ראש הממשלה נתניהו, נכחו ביציע הכנסת שלושה אילי הון יהודים בינלאומיים, שנמנים על ידידיו האישיים -
שלדון אדלסון רון לאודר וארנון מילצ'ן. זה היה אות מבשר רע, שכן אולמרט ושרון מיסדו את התופעה המשחיתה של קשרי הון ושלטון במדינה. ואומנם בחודשים האחרונים התברר, שהדלתות של המערכת השלטונית נותרו פתוחות לרווחה בפני אילי הון מקומיים וזרים.
נתניהו מודע היטב לכך שמרבית הטייקונים הישראלים הינם חבריו של אולמרט וכמה מהם החלו לצ'פר אותו בגדול אחרי פרישתו מתפקידו. האם נתניהו שולח את עוגתו על פני המים?
3) הצעד שיזם נתניהו לבטל את ועדות התכנון המחוזיות במטרה לייעל ולזרז הקמתם של פרויקטים למיניהם, הינו צעד הרה אסון מבחינת שמירת טוהר המידות, מאחר שהוא משאיר בידי אישים פוליטיים בעלי עניין את ההכרעות שקשורות בצבירת כסף גדול. בהקשר לכך מן הראוי לצטט דברים שאמר באחרונה בנושא זה פרופ' דן מיטלסון, לשעבר ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים: "ראש הממשלה
בנימין נתניהו עלול לדרדר את ישראל לשחיתות. עד כה ישראל הייתה אחת המדינות הלא מושחתות בשחיתות קרקעית הרבה בזכות יעילותן של ועדות התכנון המחוזיות ששימשו גורם בולם ומאזן".
אומ"ץ פנתה בשעתו בבקשה לשקול צעד זה מחדש והוא הבטיח שהגורמים המוסמכים במשרדו יעשו כן, אך לא נהג כך והשחיתות הקרקעית בדרך. יש סיבה נוספת לדאגה בתחום זה שכן קרקעות המדינה בתחומי ההקצאה התכנון והבנייה מצויות כיום בידי שרי ש"ס אלי ישי (שר הפנים) ו
אריאל אטיאס (שר הבינוי והשיכון הממונה על מינהל מקרקעי ישראל).
4) הממשלה הסכימה לפטור את הגמ"חים של המפלגות החרדיות הנהנות ממימון נדיב ביותר מהקופה הציבורית מאמצעי פיקוח למיניהם שיאפשרו להן להתנהל כמוסדות פיננסיים פטורים מתשלומי מיסים ועוסקים בהלבנת הון. על מלאכה בזויה ממוסדת זו מנצח יו"ר ועדת הכספים החרדי חבר הכנסת
משה גפני הממשיך בפעולות סחיטה בדומה לקודמיו החרדים בתפקיד זה.
5) הממשלה תוציא סכום מיותר של כ-100 מיליון שקלים לצורך הקמת חדר מיון אטום, מרוחק מבניין בית החולים ברזילי באשקלון, רק משום שסגן שר הבריאות חבר הכנסת
יעקב ליצמן אוסר להקים את חדר המיון במתחם בית החולים בנימוק שבמקום המיועד יש קברים ישנים וזו רק ההתחלה של המצוד אחרי הקברים.
לפני זמן קצר הוזמנתי להשתתף באחד מרבי-השיח שהתקיימו במכללת בית ברל בכפר סבא, במסגרת יום עיון על השחיתות השלטונית שערך בית הספר לחברה וממשל של המכללה.
במהלך הדיון, שבו נטלו חלק נציגים של מערכות אכיפת החוק, מסוגו של ראש אגף החקירות והמודיעין במשרה ניצב יואב סגלוביץ, נטען כי רמת האמון שהציבור נותן כיום במערכת המשפטית ובמשטרת ישראל התדרדרו לשפל מסוכן שעלול לפגוע באושיות הדמוקרטיה.
על מידת ההשפעה הקטלנית של היעדר דוגמה אישית ניתן היה ללמוד מממצאי הסקר, שערך הגוף האקדמי המארח, שהיה הדובדבן המר בקצפת של השחיתות.
הממשלה דורגה כגוף המושחת ביותר במדינה אחרי שקיבלה ציון ממוצע של 3.9 ברמת השחיתות, כשהציון 5 משקף גוף שהשחיתות נפוצה בו מאוד. הרשויות המקומיות דורגו במקום השני לאחר הממשלה ברמת שחיתות של 3.8 אחוז והמשטרה לדאבון ליבנו הוגדרה כגוף מושחת עם ציון של 3.1 אחוז.
אבל העובדה החמורה ביותר שנחשפה באותו יום עיון טעון, הייתה שגילויי השחיתות השלטונית בשנים האחרונות הביאו את הציבור לזלזל בשלטון החוק. כמחצית מכלל הנשאלים בסקר אמרו, כי השחיתות במדינה גורמת לציבור לשמור פחות על שלטון החוק.
ראש בית הספר לחברה וממשל, ד"ר משה עמירב, אמר על כך באותו מעמד: "נראה שאנו הופכים את השחיתות לנורמה שאפשר לחיות איתה. על-פי הסקר שלנו, כל אזרח חמישי במדינה מוכן להישארותו של מנהיג מושתת בשלטון. במדינות אירופה המתוקנות ובארה"ב אין סלחנות כזו כלפי מנהיגים".
העיתונאי
דן מרגלית מציין בטורו, בגיליון יום שישי של "ישראל היום", שלפני כמה ימים שאלו דן שילון וטלי מורנו בתוכנית הבוקר שלהם בערוץ 2 מדגם של צופים שאלה מאלפת, "האם הם יתחמקו מתשלום מס במידה והיה להם ביטחון מירבי שלא יתפסו?", 70 אחוז השיבו בחיוב ומרגלית קבע בפסקנות שהבושה נעלמה.
סרחונו של הדג שהחל בראשו, הגיע בשעה לא טובה ולא מוצלחת לזנבו.
