חוות דעתם של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה לא תחייב את השרים, שיהיו רשאים לדחות אותה ולקבל ייעוץ משפטי פרטי. זוהי הצעתו של יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, אותה הוא מבקש (12.1.23) לעגן בחוק יסוד הממשלה. על-פי פסיקתו העקבית של בית המשפט העליון, עמדת היועצים המשפטיים של המשרדים מחייבת את המשרדים ואת העומדים בראשם. ההנמקה לכך היא כפולה: היותם של היועצים המשפטיים אנשי מקצוע שאינם ממונים בידי גורם פוליטי והבטחת אחידות בעמדתה של הממשלה. רק במקרים נדירים מאוד, בהם היועץ המשפטי מודיע שאינו מוכן לייצג את עמדת השר, יכול האחרון - באישור היועץ המשפטי לממשלה - לקבל ייעוץ וייצוג פרטיים. כנגד כך נטען, כי הדבר עלול לפגוע ביכולתם של השרים - נבחרי הציבור - לממש את מדיניותם, וכי אין ליצור מצב בו הלקוח כפוף לעורך דינו. רוטמן מציע לקבוע בחוק: "ראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה, מוסמכים לקבוע את עמדת משרדם או הרשויות המינהליות הנתונות לאחריותם בנושאים משפטיים, דרך כלל או למקרה מסוים. עצה משפטית שתינתן לממשלה לא תחייב אותה ולא יהיה בה כדי לשנות את המצב המשפטי עבורה. עצה משפטית שתינתן לראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה, לא תחייב אותם, ולא יהיה בה כדי לשנות את המצב המשפטי עבורם. הממשלה, ראש הממשלה וכל שר משרי הממשלה, רשאים לדחות את העצה המשפטית ולפעול בניגוד לה. "הממשלה, ראש הממשלה וכל שר בתחומי משרדו, יקבעו את העמדה שתוצג בשמם, או בשם רשות מינהלית הנתונה לאחריותם, בפני כל מי שבידו סמכות שפיטה על-פי דין. הממשלה, ראש הממשלה וכל שר בתחומי משרדו, רשאים לקבוע לפי שיקול דעתם כי עמדתם, או עמדת רשות מינהלית הנתונה לאחריותם, בהליך מסוים, תיוצג בפני כל מי שבידו סמכות שפיטה על-פי דין בידי מייצג לפי בחירתם, לרבות ייצוג בידי עורך דין פרטי". ההצעה הנוכחית אינה עוסקת בדרכי המינוי של היועצים המשפטיים למשרדים, אך צפויה בקרוב הצעת חוק לפיה הם יהיו משרות אמון של השרים, ולא יתמנו בידי ועדת איתור פקידותית-מקצועית. כמו-כן, עשויה לעלות הצעה לפצל את תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בין הייעוץ לבין ראשות התביעה הכללית.