שר המשפטים יריב לוין דיבר בסיום הדיון: "אין דוגמה מאלפת יותר לצורך ברפורמות שאני מביא מאשר מה ששמענו עכשיו ואני רוצה להתחיל בתהליך. מופיע כאן המשנה ליועמ"ש ומציג עמדה משפטית בסוגיה מאוד חשובה שנוגעת לעניין שנדמה לי שאין חולק נמצא בסמכויות של משרדי. מתי אתם חושבים שאני שמעתי או יכולתי לקרוא את חוות הדעת הזו? תאמינו או לא, עכשיו. פעם ראשונה. חברתי השרה לשעבר אורית פרקש הכהן, את היית שרה מצוינת ולא היית ומעלה בדעתך ולא היית מסכימה ובצדק שיועמ"ש של משרדך או כל יועמ"ש אחר יבוא ויציג עמדה בנושא שהוא בסמכות משרדך בלי שאפילו הביאו אותה קודם לפנייך, בלי שאת יודעת בכלל מה הוא אומר. "אדוני שר המשפטים לשעבר שאני מאוד מכבד, פרופסור שטרית, יש איזשהו פרלמנט בעולם שיכול להתרחש בו אירוע כזה? אין אף אחד. אגיד לכם דבר יותר חמור, יותר מדהים, אתמול אחה"צ התקיימה בלשכתי ישיבה ביוזמתה של היועמ"ש לממשלה, בהשתתפותה ובהשתתפות כל המשנים שלה למעט אחד, לרבות עו"ד גיל לימון. אתם חושבים שמישהו בישיבה אמר לי דבר וחצי דבר על מה שעומד להיאמר פה?! כלום. אתם חושבים שמישהו בישיבה הזאת שאל: אולי ישמעו את דעתי? אולי כדאי שהייעוץ המשפטי לממשלה ישמע מה יש לשר המשפטים להגיד לפני שהוא מופיע בוועדת החוקה? אולי ייתן לי צ'אנס לפחות להגיד שישמעו וישקלו את דעתי. מה פתאום, אגיד לכם יותר מזה: אמרתי לאחד המשנים שהיה אצלי במשרד. שמתי לב מיד לדבר אחד - שבלשכה הזו אין עציץ, אין עציצים, צמחים ואמרתי: אני יודע למה! כי העציץ יושב מולך כך זה נתפס, כך זה נראה וזה דבר שלא יעלה על הדעת ואני לא חושב שיש כאן אדם אחד, גם מי שחולק על הרפורמה שאני מציע מכל וכל שיכול לקבל דבר כזה וזה מראה על כשל עמוק-עמוק-עמוק בהבנת התפקיד של הייעוץ המשפטי ובהבנת יחסי העבודה שצריכים להיות לו מול הממשלה. "פרסמתי תוכנית, הלכתי לציבור, הנחתי בפניו את מה שאני מאמין בו, את השקפת עולמי ואז פניתי לייעוץ המשפטי לממשלה שיבוא ויסייע בידי כדי להוציא לציבור תזכיר מסודר להראות לציבור את התוכנית שהכנתי. מאז מסבירים לי שהנושא מורכב ומעמיק, מצריך לימוד, שייקח שבועות ארוכים עד שאזכה, אם בכלל לראות את התזכיר הזה. כשאני ביקשתי להציב את זה בראש סדר העדיפות, כי הרי הוא אמור לסייע לי כמו ששמעתי עכשיו מעו"ד לימון לממש את מדיניותי, אז מתברר שיש דברים יותר חשובים, לנסוע לכנס לחיפה כדי לנאום נגד השר או למחוא כפיים ביציע לנאומים האלה, להכין חוות דעת מאחורי גבו של השר כדי להציג אותן באופן כזה שהוא יעמוד, לא אגיד מופתע כי לא היה צריך להיות נביא גדול לנחש מה ייכתב, אבל לפחות לשמוע אותם פעם ראשונה אני חושב שזה לא יעלה על הדעת".

בהתייחסו לחוות הדעת של המשנה עו"ד לימון אמר: "אני מצטער ואומר את זה בכאב גדול, זאת חוות דעת שנכתבת מפוזיציה ולא ממקום נקי. אני לא מתיימר להיות שומר המוסר ולא שומר שום דבר אחר, אני צריך לייצג את מה שאני מאמין בו ומה שמאמין ציבור הבוחרים שהצביע עבורי ואני צריך להשתדל לעשות את הדברים תוך התחשבות ותוך שמיעה גם של עמדות שאינן העמדות שאני שותף להן ולכן הגעתי גם לישיבה הקודמת וגם לישיבה הזאת כדי לשמוע ואמשיך לעשות את זה. חוות הדעת הזו רוויה בדוגמאות, סליחה על הביטוי, דמגוגיות ובהתעלם מדבר אחד פשוט- אם שר יפעל בניגוד לחוות דעת משפטית וחוות הדעת הזאת תתברר כנכונה הוא יישא בכל האחריות, כולל העובדה שיוכלו ללכת לביהמ"ש כדי להוציא צו נגד פעולותיו, לבטל החלטה שלו אם הייתה בלתי חוקית או נגועה בניגוד עניינים. כל הדברים האלה לא ישתנו בשום דבר ואתה יודע את זה היטב לא פחות טוב ממני ולכן התיאור הזה שתיארת כאן אין בו דבר וחצי דבר עם המציאות. מה שיש בו זה בדיוק המצב שקורה עכשיו, ששר בממשלה רוצה לקדם מדיניות, בעיני היועץ המשפטי זה לא מוצא חן ומה שהוא עושה זה פשוט מסכל את היכולת שלי להביא הצעת חוק לשולחן הכנסת ע"י סחבת ועל-ידי פעולות אחרות שאתם עושים, זאת האמת הפשוטה". "אני לא מכיר אף שר שלא ירצה לקבל יעוץ. הטענה היא רק אחת- אחרי שישמע יעוץ הוא יצטרך לקבל החלטות. הסברתם לי שהסיבה העיקרית שבגללה היא לא יכולה להגיש תזכיר במהירות זו העובדה שנדרש מחקר של משפט משווה בנושאים השונים, והנה חוות הדעת שהבאת כאן, אף מילה, אפילו לא אחת, על משפט משווה על מה קיים בעולם, בניגוד למה שאתם עומדים עליו ביחס לתזכיר שביקשתי. כי אין למה להשוות. כי אין אף מדינה בעולם שמערך הייעוץ המשפטי מתנהל באופן הזה שהיועץ הוא המחליט והוא הקובע והוא המכתיב. לכל טרוריסט מגיע ובצדק ייצוג משפטי, לכל אדם שעשה את המעשה הפלילי הנורא ביותר מגיע ייעוץ משפטי ולכל אדם שטוען את הטענה האבסורדית ביותר מגיע ייעוץ משפטי. רק שר צריך לעמוד בפתח לייעוץ המשפטי לממשלה כדי שיואילו בטובם". בהתייחסו לדברי המשנה עו"ד לימון כי "הייעוץ המשפטי פועל מתוך ראיית האינטרס הציבורי", אמר: "אני רוצה לעדכן את הייעוץ המשפטי לממשלה שמדינת ישראל היא דמוקרטית, ובדמוקרטיה האינטרס הציבורי מיוצג פה, בשולחן הזה, ע"י חברי הכנסת שנבחרו ע"י הציבור, אני רוצה לשמוע את נציגי הציבור מכל הקשת הפוליטית כי חובתי לשמוע את עמדת הציבור. אתם בכל הכבוד לא עומדים מעל מי שהציבור בחר. איש לא שמכם לקבוע מה האינטרס הציבורי".

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), הד"ר גיל לימון, שדיבר לפניו, אמר: "אנו תקווה שיהיה רצון אמיתי לקיים שיח ענייני ופתוח ביחס לרפורמות כאלה ואחרות שנוגעות לגופי החוק והמשפט, באופן ההולם את חשיבות הנושא ומתוך חשיבה מעמיקה וראייה ארוכת טווח. מדובר במכלול אחד שיש לבחון אותו ציבורית ומשפטית יחד. "נקודת מבט זו מגלה כי הנושא שבו אנו דנים היום הוא חוליה אחת מתוך רצף של מהלכים שתוצאתם המצטברת עלולה להיות קעקוע של מעמד שלטון החוק במדינה דמוקרטית. אם יתקבלו מכלול ההצעות שעל הפרק בנוסחן הקיים, הממשלה ושריה יפסיקו בפועל להיות כפופים לדין. "אין צורך בהסברים מורכבים על אודות דמוקרטיה כדי להבין זאת: מי שגם כותב את החוק, גם מחליט עבור עצמו אם הוא מקיים את החוק, גם שולט בבחירת השופטים שעוסקים בביקורת שיפוטית על החלטותיו, וגם מוסמך לעקוף את פסיקתם כשהיא אינה לרוחו – איננו כפוף למעשה לחוק. במצב הזה, הממשלה אפילו לא תהיה מעל לחוק. הממשלה תהיה החוק.

"הצעת החוק שהונחה בפני הוועדה תמוטט למעשה את הערובות הפנים-ממשלתיות לשמירה על שלטון החוק בפעולתם של משרדי הממשלה. לפי ההצעה, השר הוא שיקבע את העמדה המשפטית ביחס לפעולות משרדו או רשויות המנהל הנתונות לאחריותו; חוות הדעת המשפטית, המכונה בהצעה בשם 'עצה', לא תחייב את השר; והוא יהיה רשאי לדחותה. משמעות הדברים היא ברורה". על יחסי הייעוץ המשפטי לממשלה והממשלה אמר: "אינני מבקש לטעון כי שרי הממשלה יבחרו בהכרח להתעלם מהייעוץ המשפטי שניתן להם. למעשה, בשגרת העבודה של הייעוץ המשפטי לממשלה, הרוב המכריע של החלטות השרים מתקבלות בשיתוף עם היועצים המשפטיים של המשרדים, המשולבים בעבודת המשרד ומוצאים מתוקף תפקידם פתרונות משפטיים שיגשימו את מדיניות השר. הקושי מתעורר באותם מקרי קצה שבהם מדיניות השר או דרך הפעולה בה הוא מבקש לנקוט אינה חוקית לפי חוות דעתו המשפטית של היועץ המשפטי. הענקת הסמכות לכל שר לקבוע לעצמו את הדין תוביל לעמדות משפטיות סותרות בתוך הממשלה. במצב הקיים, היועץ המשפטי לממשלה הוא שמכריע במחלוקות משפטיות בין המשרדים. מי יכריע במחלוקות הללו לפי הצעת החוק? בית המשפט? האם כך נראית משילות? ומה אם לא יתקיים הליך משפטי? עוד אמר: הוודאות הקיימת בשיטתנו המשפטית, הנובעת מכך שהיועץ המשפטי לממשלה – המהווה אוטוריטה מקצועית, א-פוליטית ונטולת פניות, הוא המכריע במחלוקות משפטיות בין משרדי הממשלה, תיעלם.

באשר לחלק בהצעה הנוגע לאפשרות לייצוג פרטי אמר: "קביעה זו בהצעת החוק פועלת לפורר לגורמים את הייצוג המשפטי של הממשלה בערכאות על-ידי פיזורו בידי עורכי דין פרטיים. כל שר ועורך הדין שלו. כל משרד ממשלתי ועורך הדין שלו. כל רשות מנהלית ועורך הדין שלה. כל עורכי הדין הללו אינם מחויבים לאינטרס הציבורי הרחב, אלא לאינטרס של הגורם שמשלם את שכר הטרחה שלהם. הדבר עומד – מבחינה מעשית – ליצור כאוס ממשלתי מוחלט, המהווה ההפך הגמור מתפיסת המשילות, תוך פגיעה קשה ביכולתה של הממשלה לקבל החלטת מדיניות ולהביאה לידי ביצועה בפועל. עוד הוסיף וציין כי פרקליטות המדינה מייצגת את משרדי הממשלה בכ-21,000 הליכים משפטיים אזרחיים ומנהליים מדי שנה בכל תחומי המשפט. "האם מישהו באמת מעלה על דעתו ברצינות שאת 21,000 ההליכים הללו – הנפתחים מדי שנה בכל הארץ בכל הערכאות – אפשר לנהל בתפזורת, כשכל שר בוחר את התיקים שלו ואת הייצוג שלו בכל תיק ותיק? נדמה שקיים פער כמעט בלתי ניתן להבנה בין הבעיה שהצעת החוק מבקשת כביכול להתמודד עמה לבין המציאות בשטח. רק לעתים רחוקות קובע הייעוץ המשפטי לממשלה כי קיימת מניעה מלקדם מדיניות מסוימת של הדרג הפוליטי. ובמקרים נדירים עוד יותר לא מתאפשר לדרג הפוליטי לייצג את עמדתו בבית המשפט, כאשר ברוב המכריע של המקרים עמדת הדרג הפוליטי מוצגת באופן אפקטיבי כזה או אחר בפני בית המשפט. "כאשר בוחנים את ההצעה שהונחה בפני הוועדה, אין מנוס מהמסקנה כי חברי הוועדה מתבקשים למעשה לדון בשאלה – האם נכון כי הממשלה תפסיק להיות כפופה לחוק. לדעתנו, לדעת היועצת המשפטית לממשלה, התשובה לשאלה זו הינה ברורה. התשובה היא – לא".

יועמ"ש הכנסת, עו"ד שגית אפיק, התייחסה להצעת יו"ר הוועדה ח"כ רוטמן ל"חוק היועמ"שים": "הצעה מטעם ועדה היא מנגנון בתקנון הכנסת וועדת החוקה היא אחת משלוש ועדות הרשאית לעשות זאת. המשמעות היא דילוג על הליך של הכנה לקריאה הראשונה על כל המשמעויות הכרוכות בכך וזה מדמה את הצעת חוק שמגיעה מטעם הוועדה להצעת חוק ממשלתית. בהתאם לתקנון אי-אפשר לעשות זאת ביחס לכל נושא או חוק. בוועדת החוקה הזכות שמורה לתיקונים של חוקי יסוד. אני לא בטוחה שההסדר שבפניכם הוא הסדר שמקומו בחוק יסוד ושמהטעם הזה נכון להתקדם בו כהצעה מטעם ועדה, אני מניחה שהנושא יתברר במהלך הדיונים. אם בתום הדיונים נסבור שהצעת חוק לא מתאימה להיות הצעת חוק מטעם ועדה נאמר את דברנו בצורה ברורה. הכלים לבחון זאת הם ראשית החלטה בהצבעה בוועדה כיצד להתנהל. ככל שיקבל את עמדתנו ייתכן שיו"ר הוועדה ישקול ללכת בדרך של הצעת חוק פרטית. ככל שתתקדם החלטה אחרת והתקדמות הצעת חוק כמטעם הוועדה, לעמדתנו המשפטית יש משקל שיישקל במעלה הדרך המשפטית. כמי שנתנה ייעוץ על פרוצדורות באופן לא מועט, אנחנו נאמר את עמדתנו וההכרעה אצלכם נעשית בהצבעה ומשם יתקדם ההליך.

"התנאי השני הוא שלאורך השנים לא היו הצעות רבות כאלו, דרך המלך בכנסת היא הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת בדרך כלל. הצעת חוק מטעם ועדה לעיתים היו סוג של קונצנזוס שרצו לחוקק וזה התאים לתקנון הכנסת לאותו עניין או ביחס לנושאים שעוסקים בענייני הכנסת ורוצים למצוא פתרון. הצעת חוק שעוסקת בייעוץ משפטי לממשלה ולא בעניינים הקשורים ישירות לכנסת ולעבודתה מעוררת שאלות האם מקומה כהצעה מטעם הוועדה". בהתייחסה לסוגיית מקום ישיבתו של היועץ המקצועי ליו"ר הוועדה סביב שולחן הוועדה אמרה כי "בכנסת יש עניין של דברים המקובלים לאורך שנים וכבוד שנשמר והתנהלות בהסכמות בכלל סיעות הבית. אני מקווה שהכללים הללו יישמרו גם בדיונים כאן וגם הדרך להעברת חקיקה כבדה כזו שבה ההליך הפרוצדוראלי הוא בעל חשיבות רבה. כיועמ"ש ועדת הכספים משלב מסוים הובהר לי שמתוקף תפקידי יש חשיבות רבה למקום מושבם של יועמ"שים לצד יו"ר הוועדה שכן גם לענייני כבוד יש מקום בכנסת".

לשאלת ההבדל בין מסמך הכנה לבין נוסח הצעת חוק אמרה: "ליו"ר ועדה יש סמכויות עודפות כך שהוא רשאי לקבוע את סדר היום ונושא מסוים. ככל שהנושא יקודם כהצעת חוק מטעם הוועדה או פרטית כמובן שעבודת הוועדה נעשית בהתאם לנוסח. לא הספקנו בלו"ז שהיה להתייחס לנוסח שהוגש יחד עם המצע לדיון והפירוט לגביו, ולהעביר מסמך הכנה שנהוג בוועדות המחוקקות ובפרט בוועדה הזו. מניחה שצוות הייעוץ המשפטי לוועדה עובד על מסמך כזה. המסמך יבטא את כלל הדעות וההשקפות ויהיה אובייקטיבי כמתחייב מתפקידנו בחוק. "לשם הפיכת הנוסח להצעת חוק מטעם הוועדה נדרשים תנאים שבתקנון- הפרשנות הנכונה לתקנון היא שכשכתוב חוק יסוד ההסדר המהותי צריך להיות כזה שמתאים לחוק יסוד והשאלה אם נושא היועמ"שים מתאים לכך היא שאלה שתצטרכו לדון בה. בלו"ז כזה גם אנחנו לומדים את ההסדר ולא נתחמק מתשובה בשאלה הזו. נכון לעכשיו דרך המלך היא הצעת חוק פרטית מהסיבות שציינתי. "כשנחקק חוק הכנסת בדיונים שנעשו ביחס לייעוץ המשפטי, המטרה הייתה במיסוד הייעוץ לחזק את מעמד הכנסת לא רק בתוך הבית אלא גם ביחס לרשות המבצעת והרשות השופטת. אחד המשפטים שנאמרו היו דברי הנשיא לשעבר ח"כ לשעבר רובי ריבלין שאמר שייתכן שהיועמ"ש לעיתים יטעה אך במקום בו יש מרכבת כוחות פוליטיים שכל אחד מושך לכיוונו, חשוב שיהיה אדם אחד שניתן לפנות אליו ללא פניות וגם אם ייתן לנו פרשנות משפטית כזו או אחרת נדע שהיא תהיה נקייה ואובייקטיבית. זו העבודה שלנו. לצד המסמך של יו"ר הוועדה כתוב מי בעל האינטרס של מי שכתב ואתם יודעים לקרוא אותו בעיניים מסננות. אנחנו במסמכים שלנו נשתדל לתת את כלל העמדות והסוגיות וכן לפערים שאנחנו רואים במסמכים אחרים".

בתגובה לשאלת ניגוד העניינים של הייעוץ המשפטי לכנסת ביחס להצעת חוק אמרה כי "במובן הצר הצעת חוק עוסקת בייעוץ המשפטי לממשלה ולא לכנסת ולכן אנחנו יכולים למלא את תפקידנו ללא כחל וסרק ואין כל ניגוד עניינים. כיועמ"ש לוועדת האתיקה אני תמיד אומרת שהתרופה לניגוד עניינים בכנסת היא גילוי נאות. היועמ"שים של משרד המשפטים נותנים את עמדתם גם כפקידי ציבור וגם כנציגי היועמ"שים. הם לא צריכים לעשות גילוי נאות משום שהוא נעשה ולו רק באמצעות השלט על השולחן כשידוע שמדובר על נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה. "במישור השלישי- גם היועמ"ש לממשלה על כלל יועציה וגם אנחנו כיועמ"ש לכנסת על כלל עוה"ד, כולנו פקידי ציבור ואנחנו עושים את תפקידנו בנאמנות ומכוח החוק ואם נחוש שאנחנו בניגוד עניינים לעניין מסוים נעשה גילוי נאות".

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הגיב לדבריה: "הדיון בשאלת מעמד הייעוץ המשפטי, זו דוגמה נפלאה, היועמ"ש אומרת את עמדתה והכנסת רשאית לקבל או לא לקבל את עמדתה והדבר נבחן במעלה הדרך ע"י בית המשפט או לא בהתאם לפרוצדורה. המטרה היא שהייעוץ המשפטי לממשלה יהיה יותר דומה לייעוץ המשפטי של הכנסת". ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "הדרך הנכונה לפי היועמ"ש הוא הצעת חוק פרטית. אנחנו צריכים תשובה ברורה מה ההליך הראוי". ח"כ גדעון סער (המחנה הממלכתי): "אם הכותרת חוק יסוד נועדה לתת סמכות לוועדה במקום שאין לה סמכות, האם בכלל ניתן לקיים את הדיון בהצעת חוק לקריאה ראשונה? הרי כל דבר שנקרא לו חוק יסוד נקיים סמכות שאינה קיימת". ח"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי): "יש לנו הליך שהוא מעין שינוי שיטת משטר בחבילה כולה. מספיק שחוק כותרתו תהיה חוק יסוד ובית המשפט בכלל לא יוכל לפסול. מאיפה הסמכות של הכנסת להעביר חקיקה כזו ברוב של 61 והאם אין כאן חקיקה שסותרת את יסודות המשטר ומגילת העצמאות ודורשת רוב יותר גדול".

ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד): "אנחנו לא יודעים איך להתנהל מול מה שנשלח אלינו כהצעת חוק שהוא לא הצעת חוק, למול העובדה שאני שואל שאלות ונזרק החוצה פעם אחר פעם".

ח"כ טלי גוטליב (הליכוד): "אני רוצה לשאול את הייעוץ המשפטי לכנסת באיזו תעוזה אתם מעזים לפנות ליו"ר הוועדה, וכותבים לו על חוסר אובייקטיביות שלו, מתייחסים לניסיונו, ללמדנותו, לידענותו, וטוענים שסקירת המצב המשפטי שהביא לא מדויקת". ח"כ ינון אזולאי (שס): "לא ייתכן שירמסו את הייעוץ המשפטי, הם מגנים עלינו כח"כים". ח"כ עופר כסיף (חד"ש תע"ל): "אני רוצה לצאת באופן נחרץ כנגד ההתלהמות נגד הייעוץ המשפטי דבר שקורה פעם אחר פעם. ההאשמה המרומזת או המפורשת כאילו הם סובלים מניגוד עניינים בלתי נסבלת ומטרתה לעשות דה-לגיטימציה לעובדי הציבור. יש הבדל בין ביקורת להתלהמות". ח"כ אורנה ברביבאי (יש עתיד): "מה המשמעות של מכתבה הברור של היועמ"ש כשיש התעלמות ממנו? אם יש יועמ"ש כנסת שכותבת מה שכותבת ופוליטיקאי בכיר ככל שיהיה מתעלם זה רק הפרומו לריסוק מערכת המשפט".

היו"ר ח"כ רוטמן השיב לטענות: "למרות טענות הכזב - היועמ"שים ילוו את כל דיוני הוועדה. מותר לחלוק גם על הייעוץ המשפטי ואני דורש התייחסות כמה שיותר יסודית של הייעוץ המשפטי לכנסת ונדון בכל נקודה בכובד ראש עם המחלוקות שיהיו. ההכרעה בסופו של דבר היא שלנו חברי הכנסת". בהתייחסו לטענות חברי הוועדה על מקומו של היועץ המקצועי שלו עו"ד שמעון נטף אמר כי הוא "הכין את המצע לדיון וזה צוין לבקשתי, הוא עבד בעבר בפורום קהלת, והוא מועסק כדת וכדין כיועץ פרלמנטרי שלי כמו של כל ח"כ, כאשר למען הגילוי הנאות וההבהרה, את הנוסח כתבתי בעצמי אך הייתה לו תרומה משמעותית ואני אוהב לתת קרדיט לעוזריי".

הפרופסור דניאל פרידמן, שר המשפטים לשעבר: "הייתי מצפה שיינתן ביטוי לעניין שחוות הדעת של היועמ"ש מחייבת את כל הדרגים ברשות המבצעת אבל הממשלה ושריה חופשיים שלא לקבל את עמדתה וגם כאן הייתי שוקל אפשרות איך הדבר הזה נעשה- האם כל שר בפני עצמו מחליט אני לא רוצה וזהו או שמא הוא צריך להתייעץ עם שר המשפטים לקבל גם את אישור ראש הממשלה. בסופו של דבר צריכה להיות עמדה אחידה גם אם היא לא עמדת היועמ"ש. נכון שלממשלה ולשרים יהיה יועמ"ש שמבטא את עמדתם המשפטית. הרעיון שבית המשפט קבע שלרה"מ אין זכות לטעון בפני בית המשפט אלא אם הם מבקשים רשות מיועמ"ש זה דבר לא נכון והקביעה הזאת שלממשלה ולשריה שיש זכות ליעוץ משפטי שישמיע את דעתם האמיתית ולא דעה אחרת של יועמ"ש זה דבר שצריך לבוא לביטוי, צריך להכיר בכך שיש לממשלה ולשריה זכות כשמוגשת עתירה נגדם. לא יכול להיות שיועמ"ש או פקיד בכיר ככל שיהיה יאמר לא אני לא מרשה לך, יש לי זכות לסתום את פיך זה דבר שגם חלק מהשופטים לא מקבלים". פרידמן הציע לבחון מתן פטור מהאפשרות לייצוג יועמ"ש בעתירות במקרה של עמדות מנוגדות: "דרגי הביניים וכל הדרגים האחרים הכפופים צריכים לקבל את עמדת היועמ"ש רק צריך לבחון את האפשרות האם במקרים מסוימים יוכלו לקבל פטור מכך ו\או האם יוכלו לקבל פטור מהאפשרות שהיועמ"ש ייצג אותם כנגד רצונם. במקרה בו יש להם עמדה שונה, כשמוגשת עתירה נגדם, היועמ"ש רוצה לומר אין לכם זכות דיבור אני אבוא לבית המשפט ואומר שהעותר צודק ואני אומר שגם כאן יכולה להיות אפשרות שהם יפנו לשר הממונה שימצא דרך מבחינת הממשלה לתת את האישור לייצוג נפרד לפני בית המשפט כאשר שוב נקודת המוצא היא שלכאורה החלטת היועמ"ש או עמדתו בשאלות משפטיות, מחייבת את דרגי הביניים עד לדרג העליון של שרים, ראש הממשלה והממשלה כולה".

הפרופסור שמעון שטרית, לשעבר שר המשפטים: בימים כתיקונם כשהתיקונים היו כל אחד בנפרד, תמכתי בהם והמשכתי לתמוך בהם בכתיבה המדעית. דווקא מנקודת המוצא של פתיחות להצעות של שינויים משמעותיים שתמכתי בהם בעבר, כיום, לאחר שלמדתי את ההצעה בעניין הייעוץ המשפטי וגם את ההצעות שהועלו בכללותן ע"י שר המשפטים לא אוכל לתמוך בהצעות הללו. הטעם לכך הוא שאנחנו לא בימים כתיקונם כפי שהיינו בהם. אנחנו היום במצב שבו המערכת הפוליטית נוקטת בדרך נחפזת, מוגזמת חובקת כל, באווירה של עימות ועוינות כלפי המערכת השופטת ומערכת המשפט בכלל והשאלה היא מה המבחן של שיפוט הצעות מהסוג הזה. "כל הצעה בנפרד ראויה לדיון מעמיד ומסודר אם היו מונחות אחת אחת הדרגתית ומסודר סביר להניח שהייתי יכול לקבל את חלקן עם תיקונים. אבל להניח סדרת הצעות בחבילה אחת בו-זמנית ושכולן מכוונות לכיוון אחד להגדיל את כוח הממשלה, לצמצם את כוח בית המשפט ולצמצם את התפקיד השיפוטי ולצמצם את הכנפיים של המערכת השיפוטית בכלל, זה מעלה את החשש שאין כאן רק כוונה לתיקון אלא להחליש ולערער את מערכת האיזונים שהתקיימה בישראל עשורים רבים עד כה. הנהגת שינויים יסודיים שמטרתם להעניק שליטה כמעט מוחלטת של הממשלה על הרשות השופטת מעלים חשש לבעייתיות גדולה".

"אני מציע לשקול את ההמלצות הבאות - לחתור למסורת שהייתה בבית הזה להסכמה רחבה. אם תתקבלנה החלטות חוקתיות משמעותיות ראוי לשקול ללכת לתחולה דחויה לכנסת הבאה כפי שעשינו בחוק יסוד בחירות ישירות ב-92' שהופעל ב-96'. ראוי וכדאי לפצל את הנושאים ולדון בהם בנחת". לעניין הייעוץ המשפטי אמר כי "הייעוץ המשפטי הוא חלק אינטגרלי של תפקיד הממסד המשפטי בכל מדינה. לדוגמה בחקירה בעקבות אירוע צבאי– אתה פוגש ראשון את האיש הממונה לתת עצות משפטיות. אם נחליש את מערכת הייעוץ המשפטי, נחליש את יכולת מערכת הביטחון. "יש מספר מרכיבים- האם חוות דעת מחייבת, שאלת הייצוג ושאלת המינוי האישי. היום משרדי הממשלה מתואמים בשאלת הייצוג. מה יהיה אם יהיו מינויים אישיים ועניין הנוגע לכמה משרדים. אני לא ממליץ ללכת על המודל אבל אם הולכים יש לבדוק אותו היטב כך שלא יהיה כאוס שישפיע על היעילות והמשילות".

דיון הוועדה נפתח בעימות בין היו"ר ח"כ שמחה רוטמן לחברי האופוזיציה בנוגע להצעתו ל"חוק היועמ"שים". רוטמן: "בטרם הדיון על חוק יסוד השפיטה התפרסמו נוסחים שאיני יודע מה מעמדם מטעם משרד המשפטים. הנוסח שנדון בו אינו עוסק בסוגיות בחוק יסוד השפיטה אלא במונופול הייעוץ המשפטי לממשלה. בנימה אישית אני פונה לח"כ קארין אלהרר ולח"כ גלעד קריב - אני רואה בהתנהלות של שניכם ושל שאר חברי האופוזיציה שהצטרפו אליכם חוסר תום לב קיצוני. ביום רביעי במהלך הדיון כשהודעתי שנקיים דיונים ללא נוסח, נזף בי גלעד כעלך כך שאין נוסח. מאוחר יותר קיבלתי גם את מכתבה של ח"כ אלהרר כולל איום בכך שיחרימו דיונים אם לא יהיה נוסח. מיד התגייסתי להוציא נוסח כולל מצע לדיון. לוועדת החוקה יש סמכות ליזום הצעת חוק מטעמה ואנחנו דנים בשאלה אם ברצוננו לקדם הצעת חוק. אם הוועדה תחליט לדחות הצעתי היא לא תקודם. אם הוועדה תקבל הצעתי כהצעת חוק היא תבוא כהצעת חוק מטעמה בהתאם לסמכותה בתקנון הכנסת". ח"כ יואב סגלוביץ' (יש עתיד): "הנחת הצעת חוק פרטית שנחזית להיות הצעת חוק מוטעם הוועדה. אתה מטעה וחוסר תום הלב על ראשך".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד): "אני 10 שנים בבית הזה ולא היה דבר כזה. אתה מביא בפעם השנייה הצעת חוק מטעם הוועדה, שאומר שאתה עוקף את הפרוצדורה, מביא לדיון בוועדה, שולח מייל, שנחזה להיות בדיוק כמו מסמך רגיל של הוועדה, אין לי שום בעיה עם שמעון נטף, גם לי היו יועצים כיו"ר ועדה ומעולם הם לא ישבו סביב לשולחן עם שם תג. כשמביאים הצעת חוק מטעם ועדה זה אמור להיות בקונצנזוס".

ח"כ גלעד קריב (העבודה): "אתה הרי ידוע כאולטרה שמרן ומעריך את המסורת ואתה מתגלה כרפורמטור דרמטי. אתה מבצע רפורמות במנהגים מקודשים של הבית הזה, דורס אותם ברגל גסה ופורם את הראיה המנהגית של התנהלות הבית הזה. קיימת דיון של שעה שמתוכו 40 דקות הוקדשו לדברי הפתיחה שלך ושל שר המשפטים כך שלמעט שלושה ח"כים עשרות ח"כים שרצו לא יכלו להגיב. זה המשיך לכותרת שערורייתית שאתה נותן לדיון ועדה "מחזירים את הצדק למערכת המשפט". אמרנו לך שאנחנו מכירים בזכותך לקיים רצף דיונים מסוים אך כשאתה מודיע שהמטרה היא לחקיקה קונקרטית מן הראוי שזה ייעשה בשקיפות. חשוב לחזור ולהבין איך מנהלים שיג ושיח, נוהג של היוועצות והתדיינות ומתן זכות תגובה בייחוד בוועדה הזו שלייעוץ המשפטי יש מעמד חשוב. התוצאה הייתה של נוסח שהובא באישון לילה ללא תיאום אמיתי עם הייעוץ המשפטי של הכנסת והבאת ייעוץ משפטי עליו אתה מסתמך תוך עקיפה של הייעוץ המשפטי של הכנסת. מעולם לא חשבנו לייצר מצב בו לשכתך באה במקום הייעוץ המשפטי של הוועדה, מעולם לא הונח נוסח שאין לו תגובה של הייעוץ המשפטי. כל הסיפור הוא פסאדה של דיאלוג".