חוקרי תיק 4000 סימנו מראש את מי שעשויים להיות עדי מדינה נגד בנימין נתניהו - מאשר (23.1.23) תת-ניצב יואב תלם, שהיה ראש זרוע החקירות ביאל"כ וכיום סגן ראש אגף החקירות והמודיעין, בחקירתו הנגדית במשפט נתניהו. לדברי תלם, הוא זוכר שבתוכנית החקירה נראה ניר חפץ "כמי שיכול לספר את כל הסיפור"; הוא אינו זוכר האם דובר באותו הקשר על שלמה פילבר ושאול אלוביץ, אך "זה לא מופרך שכן". בהמשך אמר: "אלוביץ לא היה אמור להיות עד מדינה. אם היה מוכן להיות עד מדינה, היינו מצפים שיספר את הסיפור על ראש הממשלה והכריכה", דהיינו על הקשר שבין הסיקור בוואלה לבין הטבות רגולטוריות לבזק. עו"ד ז'ק חן: "אז הוא יכול היה להיות עד מדינה אם יפליל את ראש הממשלה". תלם: "זו ממש לא התשובה שלי. זה לא אחראי לומר תמורת מה הוא יכול היה להיות עד מדינה. זה תלוי בסיפור שהוא מספר, באנשים שמעורבים ובתמורה שהוא מבקש". חן: "הוא לא יכול להיות עד מדינה כדי להפליל זוטרים ממנו". תלם אישר, שהחשוד המרכזי היה נתניהו. חן טון שתאריך ה"פרוץ" (המעבר לחקירה גלויה - 18.2.18) נקבע מתוך ידיעה שנתניהו היה בוועידה במינכן, אך תלם השיב שאינו יודע מדוע נבחר תאריך זה. חן: "זה נועד שתוכלו לומר לחשודים שהם במעצר בעוד נתניהו נהנה בגרמניה". תלם: "זו לא הייתה המטרה ואין פסול באמירה כזאת. כנראה גזרנו את התאריך אחורה מהמועד שתואם לחקירתו של נתניהו". חן טען עוד, שהיו כוחות מוגזמים במעצר והחיפוש בבית משפט אלוביץ. תלם: "הם נראים לי סבירים. חן: המטרה שלכם הייתה לבוא חזק ועוצמתי". תלם: "המטרה הייתה לבצע את המשימה". תלם אישר שבדיעבד, לאור פסיקת בית המשפט העליון, חלק מתפיסת הרכוש באותו בוקר לא הייתה חוקית בשל העדר צו. הוא הסביר, שבזמן אמת חשבו החוקרים שהם יכולים לתפוס חפצי אמנות ותכשיטים, עד שבית המשפט העליון קבע שהצו אינו מפורט די הצורך. הוא גם אמר, שהורדת עגילים וטבעות מגופם של בני הזוג אלוביץ הייתה משפילה ומיותרת. חן: "זה היה מתוכנן, בחקירה אמרו להם שהם נותרו ללא כלום". תלם: "בשעות ארוכות של חקירה נאמרים כל מיני דברים". חן: "התפיסה הברוטלית והבלתי חוקית נועדה לזעזע את עולמם כדי להשפיע עליהם בחקירה". תלם דחה את הדברים: "לא הייתה כוונה להיות ברוטלי, להשפיל ולפעול בצורה בלתי חוקית. אנחנו גם עושים טעויות". חן: "לא עשיתם את זה לאף אחד אחר". תלם: "לא עשינו שום דבר ברוטלי בצורה מכוונת".

הועברה לבית שמש כתרגיל חקירה

ב-19.2.18 לקראת חצות נכנסו ראש יאל"כ דאז, תת-ניצב, אלי אסייג, ותלם לחדר בו נחקרה איריס אלוביץ, ואסייג אמר שהיא עלולה לאבד את כל רכושה. תלם הסביר: "מציגים לנחקר את הראיות נגדו ומבהירים לו מה הסיכונים בפניו. זה נועד לחלץ מהנחקר גרסה, שיעזור לשפוך אור על האירועים. לא ביקשתי ממנה להודות, ביקשתי ממנה לספר. זה גבול דק, אנחנו צריכים להיזהר לא לעבור למקום שאסור להגיע לנו. אנחנו לא מדברים פה על הרווחים, אלא על המחירים. בדיעבד, היא הייתה יכולה לשפוך אור. אני לא רואה פה יוזמה שלנו להציע מעמד של עד מדינה; אני מציג את הסיטואציה כדי לראות אם תהיה יוזמה מהצד השני". תלם אישר, שהעברתה של אלוביץ לכלא נווה תרצה ומשם למשטרת בית שמש במוצאי יום החקירה הראשון, היו חלק מתרגיל חקירה - שכן בבית שמש המתינו לה מדובבות, והיא הייתה צריכה לחשוב שהגיעה לשם במקרה. תלם הסביר: "באותו שלב חשבנו שאיריס יכולה להיות נחקרת שתחליט לחצות את הקווים ולספר את הסיפור, ושתרגיל חקירה מסוג זה יכול לסייע". עם זאת, הוא הסכים שהתנאים בבית שמש היו בלתי נסבלים. חן עמד על שעות החקירה הארוכות בימי החקירה, זה אחרי זה, כאשר בלילות ישנה אלוביץ שעות בודדות בלבד. תלם השיב, שהיה צורך בחקירות ארוכות בשל מגבלת ימי המעצר והחקירות היו סבירות. חן טען שהן היו מנוגדות לחוק ולפסיקה. תלם חלק עליו בנקודה זו, אם כי הוסיף: "ברמה האנושית והמוסרית אנחנו מצויים בדילמות לא פשוטות. גם אנחנו החוקרים בני אדם וחוזרים למשפחות שלנו עם תהיות". הוא הסכים, ששעתיים-שלוש אינן שעות שינה סבירות, אם כי דחה את טענתו של חן בדבר הפרת הנהלים.