ראש עיריית חדרה, צביקה גנדלמן, יושעה מתפקידו עד החלטה אחרת בשל כתב האישום נגדו - קובע (6.2.23) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן. בג"ץ ביטל את החלטת הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות מאוגוסט שבעבר שלא להאריך את השעייתו. ההשעיה הנוכחית תהיה עד להחלטה חדשה של הוועדה. כתב האישום נגד גנדלמן הוגש באוקטובר 2021 והוא מייחס לו מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה ושיבוש מהלכי משפט במהלך כהונתו, כאשר המדינה טוענת שהוא פעל בניגוד עניינים חריף מול הקבלן שמואל לוי - הפועל בעיר לאחר שתרם לקמפיין שלו. בינואר 2022 השעתה אותו הוועדה לחצי שנה, אך באוגוסט דחתה את בקשת היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, להאריך את ההשעיה. נגד ההחלטה הוגשו ארבע עתירות, כולל של מיארה, ובג"ץ האריך את ההשעיה עד להכרעה בהן. פוגלמן מציין, כי מנגנון ההשעיה עיגן בחקיקה את התפיסה הנורמטיבית שהציג בג"ץ בשנת 2013, ולפיה לא ניתן להשלים עם מצב שבו כהונתו של ראש הרשות המקומית נמשכת כסדרה כאשר אישומים פליליים חמורים תלויים ועומדים נגדו. זאת, מפאת הפגיעה החמורה שנגרמת לטוהר המידות ולאמון הציבור בשירות הציבורי. לצד זאת, יש חשיבות לכך שמדובר במי שנבחר בבחירות ישירות, ולכן ההסדר החוקי של ההשעיה - שהיא הפיכה - נועד לאזן בין שיקולים אלה. החוק קובע מתווה הליך דו-שלבי, כאשר מרכז הכובד הנורמטיבי הוא בשלב הראשון ובשאלה אם חומרת האישומים שמיוחסים לראש הרשות מוליכה למסקנה שאין זה ראוי שימשיך לכהן. בשלב השני על הוועדה לבחון אם הנסיבות השתנו, באופן שיש בו כדי לשנות את קביעתה העקרונית בשלב הראשון, וכן את התמשכות ההליך הפלילי והנסיבות שהובילו לכך. זהו השיקול המרכזי בעת ההחלטה על המשך השעיה, כפי שמלמדים לשון החוק, דברי ההסבר והדיון בחוק בוועדת חוקה חוק ומשפט, מדגיש פוגלמן.

לא הופך לראוי לאחר מספר חודשים

פוגלמן מדגיש: "לא ניתן להלום קביעה כי מי שאינו ראוי לשמש כראש הרשות המקומית נוכח חומרת המעשים שמיוחסים לו, יהפוך לראוי בחלוף מספר חודשים וזאת אך על בסיס שיקול חלוף הזמן. ברי בראש ובראשונה שחלוף פרק זמן קצר כאמור אינו משפיע על חומרת האישומים שמיוחסים לראש הרשות... תכליתה העיקרית של קציבת תקופת ההשעיה בהחלטה היא מתן אפשרות פיקוח עיתית על החלטת ההשעיה". לגבי הדיון בהארכת ההשעיה, אומר פוגלמן: "אין מדובר בדיון מחדש בשאלה שכבר נדונה והוכרעה, ונקודת המוצא היא הקביעה הנורמטיבית כי ראש הרשות אינו ראוי לכהן בתפקיד זה. מבלי לטעת מסמרות, שינויים שעניינם האישום הפלילי – כדוגמת תיקון כתב האישום באופן שיש בו להפחית את החומרה או קבלת טענת הגנה מן הצדק – הם שיקולים רלוונטיים שיכולים במקרים מתאימים להיחשב כשינוי נסיבות. אולם אין משמעות הדבר כי יש לשלול שבנסיבות מסוימות חומרת העבירות תשפיע על החלטה בדבר הארכת תקופת השעיה, כאשר ההליך הפלילי מתמשך לפרקי זמן ארוכים". פוגלמן קובע, כי בנסיבות עניינו של גנדלמן לא היה מקום לדחות את הבקשה להאריך את תקופת ההשעיה, מאחר שלא חל שינוי נסיבות רלוונטי מאז החלטת הוועדה בינואר אשתקד לפיה הוא אינו ראוי לכהן בתפקידו וכן מאחר שההליך בעניינו מתנהל באופן סביר. השיקול העיקרי של הוועדה היה חלוף הזמן מאז תחילת ההשעיה, וכאמור פוגלמן מוצא שנימוק זה אינו יכול לעמוד. אין גם יסוד לקביעה שהתיק מתנהל בצורה איטית מדי, שכן נקבעו שמונה מועדי הוכחות לפברואר-מרס. הוא פסק, כי הצו הזמני המורה על השעייתו יעמוד בעינו בשלב זה. אם מיארה תבקש תוך עשרה ימים להאריך את ההשעיה, זו תימשך עד להכרעה בבקשה. השופטים דוד מינץ ויעל וילנר הסכימו עם פוגלמן. את העותרים ייצגו עוה"ד מתן גוטמן, ינון סרטל, ניר לזר, עומר מקייס, יובל יועז ואוהד שפק; את מיארה ייצגו עוה"ד עמרי אפשטיין וענר הלמן; ואת גנדלמן - עוה"ד ליאור אפשטיין ועמית חדד.