נשיא המדינה,
יצחק הרצוג, יציג הערב (15.3.23) בשעה 20:30 את המתווה שלו לרפורמה במערכת המשפטית. הרצוג ישא נאום לאומה - השלישי בשלושת השבועות האחרונים - ויציג את הצעת הפשרה שלו, אותה גיבש בשבועות אינטנסיביים של שיחות. במרכז המתווה אמורים לעמוד הרכב הוועדה לבחירת שופטים, המנגנון לאישור חוקי יסוד, ביקורת שיפוטית על חקיקה (עם או בלי פסקת התגברות) ואולי גם עילת הסבירות ומשקל חוות דעתם של היועצים המשפטיים.
בנאומו הראשון בנושא (12.2.23) קרא הרצוג להגיע להבנות, אשר יבטיחו את עצמאות המערכת המשפטית לצד מתן מענה לצורך בתיקונים בה ולהרחבת הגיוון בה. הרצוג קרא אז לעצור לזמן קצר את החקיקה במטרה לאפשר הידברות, אך בפועל החקיקה נמשכה - בעוד האופוזיציה מסרבת לקיים הידברות כל עוד אין היא נעצרת. באותו נאום הציג הרצוג חמישה עקרונות למו"מ, העשויים לעמוד במרכז המתווה שיציג הערב:
1. "חקיקה של חוק יסוד החקיקה, אשר יסדיר את היחס לחוקים רגילים ולחוקי יסוד ואת היחסים בין הרשות המחוקקת והשופטת ויביא ליציבות. חוק יסוד ייכנס לספר החוקים שכזה רק לאחר הסכמה רחבה וארבע קריאות. לא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד שייחקקו בצורה זו. חוק יסוד החקיקה יעגן את הביקורת השיפוטית בהרכב וברוב שייקבעו בחקיקה". הוא גם הציע פסקת התגברות ברוב ובהליך שייקבעו בהידברות ובהסכמה.
2. העומס השיפוטי: "הממשלה בתיאום עם נשיאת בית המשפט העליון צריכה ליצור כבר בתקציב הקרוב תוכנית שתצמצם את בתוכנית רב-שנתית את הפער" בכמות השופטים לאזרח בין ישראל לבין המקובל במדינות
OECD.
3. "האמון הוא ערך בסיסי ביותר ביחסים בין האזרח לכל רשות. מערכת המשפט אינה עומדת בנטל, וזה פוגע באיכות, ביעילות ובאמון. השר והנשיאה חייבים להכין תוכנית שסייע למערכת המשפט להתייעל ושתשים סוף לסחבת הבלתי-נסבלת".
4. הרכב הוועדה לבחירת שופטים ישונה, "כך שישקף איזון ראוי בין הרשויות ולא יאפשר רוב מובנה לאף רשות. הוא צריך להישען על הסכמות ולא על סבבים בלתי נגמרים של הכנעות. לכל רשות תהיה נציגות שווה, בנוסף לנציגי ציבור שימונו בתיאום ובהסכמה בין השר לנשיאה. אחד מנציגי הכנסת יהיה איש האופוזיציה. בחירת נציגת הציבור ולשכת עורכי הדין תיקבע בחוק".
5. עילת הסבירות: שימוש בלתי מוגבל בה "עלול לאפשר כניסה בלתי מידתית של הרשות השופטת לתחומיהן של הרשות המחוקקת והרשת מבצעת. יש מקום להגביל אותה, כפי שכבר כיום היא מוגבלת לחוסר סבירות קיצוני, תוך הבחנה בין נבחרים לממונים".
בשבוע שעבר (8.3.23) נשא הרצוג נאום נוסף, בו מתח לראשונה ביקורת נוקבת על המתווה שמובילים השר
יריב לוין וח"כ
שמחה רוטמן, קרא להעבירו מיד מן העולם ולדון בוועדת החוקה במתווה חילופי. הרצוג אמר כי בשיחות שקיים עם שני צידי המתרס גובשו הבנות כמעט בכל הנושאים ונותרו פערים קטנים שניתן לגשר עליהם. הרצוג אמר:
"הפערים הצטמצמו מאוד. יש הסכמות בנוגע לרוב המוחלט של הנושאים, בהחלט מספיק כדי לזנוח את החקיקה המוצעת כעת ולהביא במקומה לוועדת החוקה מתווה מוסכם. יש תשתית לסיכום מהיר בו המנצחים היחידים הם מדינת ישראל ואזרחיה.
"מתווה החקיקה הנוכחי חייב לעבור מן העולם. הוא שגוי, דורסני, מערער את יסודותינו הדמוקרטיים. יש להחליפו במתווה מוסכם ולאלתר. הדמוקרטיה היא ערך עליון. מערכת משפט עצמאית ואיתנה היא ערך עליון. שמירה על זכויות האדם בדגש על המיעוטים היא ערך עליון. גם גיוון מערכת המשפט, כך שתהיה בית לכלל האזרחים במדינה, הוא ערך עליון. מערכת יחסים בריאה ויציבה בין הרשויות היא ערך עליון".
יומיים לפני כן (6.3.23) אמר הרצוג: "המתווה שאני פועל לגבש נותן מענים לשני הצדדים, לשאיפות של שני הצדדים. הוא כולל גיוון של הרשות השופטת, ושיקוף נרחב של מגוןן הדעות והקהילות, הוא מניח יסודות חוקתיים חשובים והיסטוריים, הוא מעגן מבנה בריא של איזון בין הרשויות, הוא שומר על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם מכל משמר. ועל עצמאות ואי תלות של מערכת המשפט. הוא שומר על על המיעוטים בתוכנו, ושומר על מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית על בסיס עקרונות מגילת העצמאות״.
