מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון, המזוהה עם הימין, קורא להגיע במהירות לפשרות בנושא הרפורמה המשפטית, ומזהיר שהמאבק עליה יוצר סכנה ממשית של מלחמה קרובה. בכך מצטרף המכון (17.4.23) לקולות נוספים המזוהים עם הימין וקוראים להעביר את הרפורמה בהסכמה רחבה. המכון, הפועל מזה שש שנים, מגדיר את עצמו כ"מקדם שיח מדיני וביטחוני שמרני". בראשו עומד פרופ' אפרים ענבר, לשעבר ראש מכון בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן ומי שמתנגד לפתרון שתי המדינות. אחד החוקרים הבולטים בו הוא אלוף (מיל') יעקב עמידרור, שהיה ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין, המזכיר הצבאי לשר הביטחון ומפקד המכללות; לאחר שחרורו היה פעיל פוליטי באגף הימני של המפה, ולאחר מכן - ראש המטה לביטחון לאומי תחת בנימין נתניהו (2013-2011). מכון ירושלים אומר: "המאבק על הרפורמה המשפטית גרם לנזק אדיר למדינת ישראל. במישור המדיני, התערער הדימוי - החיוני לכשעצמו - של גיבוי אמריקני (גם אם בפועל מתנהל השת"פ הביטחוני כסדרו). ברובד הכלכלי, חל כרסום בדרוג האשראי של המדינה. נראה שמגזר ההיי-טק, שהוא מנוע הצמיחה העיקרי שהביא את ישראל לרשימת 20 המדינות העשירות בעולם, נתקל בקשיים גוברים בגיוס הון. השיח הציבורי בישראל הגיע לשיאים חדשים של קיצוניות וניכור. מעל לכל, הלכידות הלאומית נסדקה בעקבות השימוש בצה"ל ככלי במאבק הפוליטי והאיומים בסרבנות". המכון טוען, כי "ישראל נראית בחוץ כחברה קרועה, ההולכת ומאבדת את כושר התפקוד שלה... אויבי ישראל צוברים ביטחון ומצפים שהמתחים הפנימיים במדינת היהודים אכן ייובילו לתהליכים של הרס עצמי על-פי תיאוריית 'קורי העכביש'". במקביל, הוא ממשיך, סביבתה האסטרטגית של ישראל הופכת לבעייתית ומסוכנת כפי שלא הייתה מזה עשרות שנים: אירן יותר בטוחה בעצמה, ממשיכה להתקדם לחומר בקיע לנשק גרעיני, חופש הפעולה שלה ושל גרורותיה גדל, ואילו סוריה מתקרבת לליגה הערבית. "תמורות אלה מייצרות מציאות ביטחונית אחרת. כבר חווינו בימים אחרונים אלימות רב-זירתית - אומנם 'על אש קטנה'. סיכויי ההידרדרות לעימות רחב יותר גדולים משמעותית היום מבעבר. לכן, ישראל צריכה להתכונן לאפשרות מוחשית של מלחמה. יכול גם להיות שנגיע בקרוב - לנוכח התקדמות אירנית אל 'הקו האדום' של צבירת חומר בקיע לפצצה - לנקודה בה לא יהיה מנוס מלתקוף באירן, גם בלי סיוע אמריקני. אירוע כזה עלול להפוך למלחמה רב-זירתית. "חובה על המנהיגים משני עברי המתרס הפוליטי לשים בצד את המחלוקות או להגיע במהרה לפשרות אשר יאפשרו למדינה להתרכז באתגרים הביטחוניים הקיומיים הרובצים לפתחנו. מדינת ישראל חייבת להיכנס לתבנית מחשבתית שונה, אשר נותנת קדימות לצורכי הביטחון על פני צרכים לגיטימיים אחרים. יש להוציא את צה"ל וכלל גורמי מערכת הביטחון מהשיח הפוליטי, ולגנות איומים בסרבנות. כמו-כן, יש לדאוג שיהיה לצה"ל את המשאבים הדרושים להתכונן למלחמה שאולי הינה בלתי נמנעת. הפתגם הלטיני 'הרוצה בשלום ייכון למלחמה' הולם ביותר את הזמן הזה", מסיים המכון.