"קשה לאתר ולו שיקול בודד לטובת הקלה בעונשו של המשיב". כך אומר (24.4.23) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, על עונש שהטיל שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, אמיר טובי, במקרה חמור של אלימות במשפחה. אלרון החמיר משמעותית את העונש, מ-12 ל-15 שנות מאסר - מקרה רביעי בתוך פחות משנתיים בו בית המשפט העליון קובע, כי טובי הטיל עונש קל מדי. עאטף אבו-רומי הורשע בשתי עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, באיומים, בגניבה ובהחזקת סכין שלא כדין. העבירות בוצעו כלפי אשתו לשעבר של אבו-רומי, שנותרה בת-זוגו לאחר שהתגרשו. הוא פגע בה ברכבו, וכאשר שכבה על הארץ - דקר אותה מספר פעמים. הוא אף התפרץ בבית המשפט באיומי רצח כלפי אחד העדים, ועל כך אמר טובי בפסק הדין, כי "מדובר באדם מסוכן ואלים, בעל סף גירוי נמוך, שאינו שוקל לא את מילותיו ולא את תוצאות מעשיו". אלרון דחה את ערעורו של אבו-רומי על הרשעתו ועל חומרת עונשו. הוא קיבל את ערעור המדינה על קולת העונש באומרו: "ריבוי העבירות וחומרת המעשים לצד עברו הפלילי המכביד של המשיב, הכולל חמש הרשעות קודמות בעבירות אלימות, ובכלל זה אלימות כלפי בת זוג והפרת צו שיפוטי שנועד להגן על המתלוננת – מהווים שיקולים כבדי משקל להחמרה בעונשו. "לא רק שהענישה הקודמת שהושתה על המשיב לא הובילה אותו לשנות מדרכו אלא שהתנהגותו האלימה הסלימה. נוסף לכך, המשיב אינו מקבל ולו בדל אחריות על מעשיו. מכאן, שבעוד שזכותו לטעון לחפותו, הוא אינו זכאי להקלה בעונש השמורה למי שמקבל אחריות על מעשיו ומביע חרטה כנה. על כן, קשה לאתר ולו שיקול בודד לטובת הקלה בעונשו של המשיב. "מדיניות הענישה הנוהגת אף היא מצדיקה את קבלת ערעור המדינה. דומה כי הפסיקה שהוצגה בפני הערכאה קמא, אף זו שהוצגה על-ידי המדינה, אינה משקפת את מלוא חומרת הדברים בענייננו. אמירתו החוזרת ונשנית של בית משפט זה בדבר הצורך בענישה מחמירה בגין עבירות אלימות בין בני זוג, אינה מן השפה ולחוץ. מדובר בכורח המציאות. "במבט רחב, האירוע שלפנינו מותיר תחושה קשה. על לא עוול בכפה – מוצאת עצמה המתלוננת, קורבן לאלימות קשה בידי גרושה, מורחקת מילדיה. הרושם הוא כי המשיב אמלל את המתלוננת משך שנים והוא מוסיף לעשות כן מבין כותלי בית הסוהר. בכל זאת, לפנינו, ביקשה המתלוננת כי נקל עם המשיב: 'אני מבקשת מכבודכם, בשביל הילדים שלנו הם רוצים את אבא שלהם בחיים'. שמענו את בקשתה הנוגעת ללב, אולם אין בידינו להיעתר לה. על המשיב לתת את הדין על מעשיו, על חומרתם הרבה". המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן והשופט אלכס שטיין הסכימו עם אלרון. את המדינה ייצג עו"ד עודד ציון, ואת אבו-רומי - עו"ד לואי אלמן.