אפילו רשת המעדניות המהוללת, "יוליוס מיינל", שמנתה בעבר עשרות סניפים, נותרה עם סניף אחד וייחודי במדרחוב קרטנר המרכזי והמפורסם. הסניף הזה מושך אליו תיירים רבים, ובהשוואה, למשל, לרשת המעדניות של "טיב טעם" בארץ - הוא עולה עליה, עשרות מונים, הן במבחר והן באיכות מוצריו. הישראלים המזדמנים לווינה כבר הספיקו להפוך אותו לאתר-תיירות של חובה, ממש כמו ביקור באופרה, בארמונות, במוזיאונים וב"פראטר", הלא הוא הלונה-פארק הראשון של אירופה.
קשה להאמין, אבל גם מספר פונדקי היין ברובע הקולינריה והבילויים "גרינצינג", מתמעט והולך מיום ליום. שתיית ה"הויריגר", הוא היין הצעיר, על-רקע שירי ה"יודל" של תזמורות הנגנים, היא היום רק נחלתם של תיירים מעטים המזדמנים לרובע שוקק החיים של העבר, המבקשים לשמור לו נוסטלגיה.
וכמו כל הדברים הטובים הכלים מן העולם, גם הדנובה הכחולה של פעם היא היום רק מיתוס של נהר שהוא אפור ומעופש. הכדורגל שוב אינו פופולרי כמו ההיאבקות החופשית, ואת החליפות ההדורות, שכל אוסטרי נהג בעבר להתגנדר בהן, מחליפים היום בגדי הספורט, הג'ינס וחולצות הטי. במקום נסיעה במכונית נוחה ומהודרת רוכבים עכשיו הצעירים על וספה ולמברטה של העבר, כי למצוא חניה בווינה היא פשוט משימה בלתי-אפשרית.