הרפורמה המשפטית מטלטת את המשק הישראלי, היא אחד הגורמים לפיחות בשער השקל, העלול להביא להמשך העלאת הריבית - ומכאן שהרפורמה היא אחד הגורמים לעליית הריבית, נגדה יוצאים בחריפות כמה משרי הממשלה. כך עולה (30.5.23) מדבריו של נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, בכנס על שם אלי הורביץ המתקיים בירושלים. ירון העלה את הריבית עשר פעמים ברציפות, בהתאם למגמה העולמית של העלאתה כדרך להורדת האינפלציה. אלא שכעת הוא אומר למעשה, כי בישראל יש נסיבות ייחודיות בדמות הרפורמה המשפטית, הגורמת לחוסר ודאות ופיחות. ירון שב וקורא לבצע צעדים משמעותיים שכאלה רק בהסכמה רחבה ולהבטיח את עצמאותם של כל המוסדות (דהיינו: מערכת המשפט), כדי להחזיר את היציבות לשווקים. "בצל השינויים המוצעים בנוגע למערכת המשפט, חלקה של ישראל מתוך כלל גיוסי ההון לסקטור ההיי-טק בעולם חווה ירידה משמעותית בחודשים האחרונים, שהיא חדה יותר מאשר בשאר העולם, ונוצר 'פיחות עודף' של השקל בכ-10%, לו יש השפעה ניכרת על הכלכלה ועל האינפלציה. על כל אחוז פיחות, צפוי המדד השנתי לעלות בכחמישית אחוז", פתח ירון. לדברי ירון, "פיחות עודף והתמסורת משער החליפין לאינפלציה מביאות למסקנה, כי בלקיחת מקדמי שמרנות, יש לנו אינפלציה עודפת של לפחות כאחוז. אין ספק, כי הכלכלה הישראליות חווה זעזוע מקומי משמעותי בחודשים האחרונים. הדבר אינו מפתיע: כלכלה אוהבת ודאות ויציבות. בחודשים האחרונים, בעקבות השינויים שהוצעו בנוגע למערכת המשפט והאירועים שנלוו אליהם, חלה ירידה בוודאות הכלכלית של ישראל כפי שזו נתפסת על-ידי השווקים. ברגע שהוודאות במשק מתערערת, אזי גם ודאות עשיית העסקים מתערערת. "להמשך אי-הוודאות ישנם מחירים כלכליים לא מבוטלים. לכן, על מקבלי ההחלטות להשיב את היציבות והוודאות לכלכלה הישראלית. כפי שאמרתי בעבר: ככל ששינויים חוקתיים יבוצעו, הם חייבים לשמור על חוזקם ועצמאותם של המוסדות, וזאת, תוך שיח של כל בעלי העניין ובהסכמה רחבה", הוסיף.

על הבנקים להציע פקרונות נושאי ריבית

ירון הזכיר, כי החלטת הריבית בשבוע שעבר ציינה, כי הריבית נמצאת כעת בסביבה מרסנת, ההולמת את התמתנות האינפלציה בשנה הקרובה - מה שנתפס כרמז לכך שייתכן שההעלאות הגיעו לסיומן. אולם, הדגיש ירון, "כל עוד לא יהיו שינויים מהותיים בפעילות ובסביבת האינפלציה. מאז חווינו פיחות נוסף של 2%-3%. ככל שמגמה זו תימשך, ייתכן שתידרש מדיניות מוניטרית מרסנת עוד יותר", דהיינו - המשך העלאות הריבית. ירון התייחס לרווחי הבנקים, אשר הסתכמו ברבעון הראשון ב-6 מיליארד שקל בשל העלאת הריבית, ואמר: "אני מצפה מהמערכת הבנקאית לגלגל לציבור את עליית הריבית לא רק דרך ייקור האשראי, אלא גם דרך עליית הריבית על הפיקדונות". הוא ציין, כי הפקדונות השקליים של הציבור בבנקים עומדים על 1.4 טריליון שקל, מתוכם 500 מיליארד שקל בחשבונות עו"ש - בהם אין ריבית חיובית, למרות שהבנק נהנה מהם. "גם בנושא זה אני אומר בצורה ברורה לבנקים: עליכם לנהוג בהוגנות ובחשיבה אסטרטגית ארוכת טווח, ולהאיר את עיני הלקוחות לכך שהם יכולים לשים את הכסף בפיקדונות נושאי ריבית, ולתת להם את האפשרות ליהנות גם מהיתרונות הנלווים לסביבת הריבית הגבוהה". ירון הבהיר, כי אם הבנקים לא ימסרו בעצמם מידע זה ללקוחות - "אנו בבנק ישראל לא נהסס לפעול בכלים הרגולטוריים העומדים לרשותנו, ולדאוג כי הבנקים יחויבו לפנות ללקוחות בצורה יזומה ולהציע להם מסלולי חיסכון אטרקטיביים יותר מחשבונות העו"ש".