רפ"ק ארנון הרפז, מפקד כוח משימה סד"ח ביחידה הכלכלית בלהב 433: "אנשי ארגון פשע נכנסים למסעדה ומפילים כוס וכאילו נפגעים מהשברים ומעכשיו דורשים תשלום 30,000 שקל כל חודש כי נפגעו מהמסעדה. זה אירוע שלא דורש שום דבר. מהתיקים האחרונים בדרום אין שום איום. בעולם הקבלנים - ברגע שדמות מגיעה לקבלן ואומרת "אני השומר פה", הקבלן אומר שאין לו ברירה ואין שיקול דעת הוא חייב לקחת אותו כי הוא השולט בטריטוריה ולא יכול לקחת מישהו אחר. לגבי הענישה, אני יכול לתת לכם דוגמאות למתחמי הענישה - תיק סד"ח באריאל, נאשם אחד קיבל 20 חודשי מאסר בפועל והשני 18 בפועל. תיק נוסף מלפני מספר חודשים - 14 חודשים בפועל".
עו"ד איתמר גלבפיש מהפרקליטות: "הנוסח נותן כלי חדש להיאבק בתופעה. עד עכשיו היינו צריכים להוכיח שמי שמאיים הוא גם מי שמקבל את התשלומים ועכשיו יש ניתוק בין הדברים באמצעות החזקה.
בהתייחסו למתחם הענישה אמר: "העונש הקבוע בחוק לא קשור למתחם. תיק שהגיע לעליון בו מישהו סוחט דמי חסות שבועיים מבעל פיצוציה וגם לוקח דברים מהפיצוצייה - מורשע בעבירות סד"ח ומקבל עונש בפועל של 56 חודשים ועוד במצטבר, סה"כ 68 חודשים".
אלקנה כהן מארגון היוגב: "חקלאים חיים תחת איומי קבלני כוח אדם וקבלני ביצוע לכל מיני עבודות חקלאיות ומחויבים לעבוד איתם ספציפית. אחד הדברים שהכי קשים הוא להוכיח את ההקשר. אני נסחטתי כחקלאי 6-5 פעמים. יש קבוצת קבלנים ערבים המנהלים קרטל ומהלכים אימים על כל החקלאים. הם מחלקים גזרות ואתה חייב לעבוד איתם ולשלם פי 5-4 והמחיר היותר קשה הוא שבסופו של דבר מכיוון שהמחירים עולים, ומחויבים לקחת את אותו הקבלן, החקלאי מתרושש. הקבלן עושה מדרג ובשנה הראשונה מגיע עם 100 פועלים ולאט-לאט מוריד את הכמות עד שהחקלאי מתרושש וכדי למחוק את החוב הוא מוציא את החקלאי מהשטח. אנחנו מקימים קבוצות עבודה שמסייעות לחקלאים וכן מעודדים פיתוח טכנולוגי - הסבה לחקלאות יותר טכנולוגית ומודרנית עם פחות כוח אדם".
עו"ד לילך וגנר, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "החוק הזה יכול להועיל במיגור התופעה של דמי חסות אך הוא חייב להיות חלק ממהלך משולב בו עוד אלמנטים ובראש בראשונה האסדרה שצריך להביא המשרד לבט"ל בעניין חוק השמירה, שהוא הכר הפורה לאירועי סד"ח. אם ננקה את השוק מהגורמים העברייניים הללו באמצעות הרגולציה, החוק יוכל להשלים זאת בהקשרים פליליים מובהקים".
היא הביעה הסתייגות מעונש המינימום וכן מנוסח עבירת הסחיטה המיוחדת לצורך סד"ח: "לגבי עונש המינימום - עונש מינימום לא מרתיע. זה לא מה שיגדע את המוטיבציה הכלכלית החזקה לגבות דמי חסות. מה שיגדע הוא אכיפה. לא הוצגה בפני הוועדה תשתית מספיקה, בעיקר כשידוע שהבעיה היא הקשיים הראייתיים בתיקים ולא מתוך תפיסה של המשטרה או בית המשפט שלא מדובר במקרים חמורים".
היא הציעה עונש מינימום כהוראת שעה במקרים הקלים - "להוסיף על החזקה ענישת מינימום זה יפגע בעקרונות המשפט הפלילי ועלול להביא לתוצאות לא צודקות כי אם יש 'קשיים ראייתיים ילכו לעושק או לעבירות אחרות ואני דווקא רוצה את התיוג הנכון ולא לתמרץ הסדרים על העבירה הלא נכונה, שירדו מהעבירה החדשה בגלל עונש המינימום. אבקש שעונש המינימום יחוקק כהוראת שעה למינימום של 5-3 שנים. לקבוע כהוראת קבע עבירה חדשה עם החזקה ועם ענישת מינימום, זה מעט מרחיק לכת כשעוד לא ניסינו כלל. לגבי החילוט האזרחי, להשאיר את הנושא לקריאות שנייה ושלישית בלי שקיימנו בזה כלל דיון זה לא נכון".
סנ"צ גלעד בהט מהייעוץ המשפטי של משטרת ישראל: "אנחנו מברכים על הנוסח שהוא פרי עבודה קשה של כולם והוא יעשה שינוי, אך השינוי הזה הוא חלק מחבילה שלמה שצריכה להגיע כי בפני עצמו לא יפתור את הבעיה. לוקח הרבה מאוד זמן והדברים לא נשארים סטטיים כי ארגוני הפשיעה לומדים אותנו וימצאו משהו אחר.
"יש לשים לב לכך שהציר הכלכלי מאוד משמעותי בין ארגוני הפשיעה לרציחות על אזורי שליטה, כשמייבשים את צינור הכסף, יורדים משמעותית אירועי הסחיטה ואירועי הרצח בעקבותיהם. הכלים הקיימים כמו חילוט הם אחרי הרשעה, וחשוב להשתמש בכלים כלכליים יותר מהירים עוד לפני הרשעה.
"במרכז עומדים הקורבנות, והיכולת של המדינה להגן עליהם היום לא גבוהה. המשטרה נוקטת בהרבה אמצעים אך רובם לא יכולים להיכלל בתוכניות הרשות להגנת עדים, גם בגלל המעטפת המורכבת ובגלל המשאבים ולא רבים אוזרים אומץ לומר שהם נסחטים וגם אז הם עומדים במוקד איומים נוספים.
"יש לייצר פיצוי כלכלי לאנשים אלו, איזו קרן שתפצה אותם מתוצאות ההליכים, שיהיה כיסוי כלכלי לנזקים. הפיצוי הכלכלי יכול להפחית את הפחד.
"אנחנו חייבים את החבילה הזו - בבניה, בחקלאות, בעלי עסקים חווים זאת על בשרם ברמה מאוד גבוהה ולכן צריך ללכת כברת דרך קדימה יותר".