דוא"ל, שהגיע אלי השבוע מאמריקה, העלה זכרונות מלפני כשלושים שנה. זכרונות על משפחה אחת, שגלתה לחו"ל כדי לממש את החלום האמריקני.
לפני שלושים שנה, מאס יצחק בתפקידו הבכיר בחברה גדולה וביקש לממש חלום. דיבר עם אשתו, תמי. דיבר, אמר, הפציר, הציע ולבסוף הסכימה. הוא התפטר מתפקידו, אסף את הפיצויים ויצא לאמריקה לנסות את מזלו. תמי ושלושת ילדיהם הקטנים נשארו מאחור בנתניה.
חילופי מכתבים בין ישראל ואמריקה הלכו ותכפו והבשורות הגיעו משם בנוסח "אסתדר", "הבטיחו לי תפקיד", "עוד מעט תבואו גם אתם". תפקיד - מלה יותר יפה מאשר סתם עבודה.
שיחות הטלפון נהיו יותר ויותר קצרות רוח, כשיצחק אוכל את החסכונות ותמי אוכלת את הלב. כשראתה שהדברים אינם מתקדמים, החליטה האשה בעלת המרץ לקחת את המושכות מן האיש בעל החלומות. היא מכרה את הדירה וגם הרהיטים נמסרו (במחיר מציאה) והמשפחה התאחדה.
איחוד המשפחות לא תמיד טוב. יצחק אכל חסכונות ותמי הפשילה שרוולים ויצאה לעבוד. בישראל לא עבדה, היה לה בעל מפרנס.
התוצאות לא איחרו לבוא. הם התגרשו, בעל החלומות קיפל את כנפיו וחזר לארץ. האשה, עקשנית, אינה מוכנה להיכנע. היא מצאה משרה - ששה לילות בשבוע. את הילדים ראתה בבוקר, כשחזרה מן העבודה, הכינה להם סנדוויצ'ים ושילחה לבית הספר. בעצמה הלכה לישון. מפגש משפחתי נוסף נערך בערב, לפני שהלכה לעבודה.
כל זה היה מזמן.
אז מה היה מאז? תמי פגשה ישראלי יורד, התחתנה איתו קצרות והוא העניק לה אזרחות אמריקנית, ואז החבילה התפרקה. שלושה ילדים צריכים לאכול, ותמי המשיכה לעבוד במרץ. הילדים בגרו והדוא"ל, שקבלנו השבוע מתמי, סיכם את תמונת המצב: "המשפחה שלי בסדר". ובהמשך: הבת הגדולה עסוקה בטיפול במשפחתה, המונה ילד ופעוטה ועסוקה בלשנוא את אמה (כותבת הדוא"ל).
הבת השניה התחתנה בחתונה אזרחית עם היספני ונולדה לזוג ילדה. הנישואים התפרקו אולם לאחרונה מצאה אהבה חדשה: רוברט, אמריקני.
הבן השלישי הרחיק עצמו בעבר מאמו, למד עם חברתו הכושית. זה לא פוליטיקלי קורקט, אז נאמר שהוא נשוי לאפרו-אמריקנית. האפרו-אמריקנית והוא התחתנו. אין להם ילדים, אבל שניהם עובדים ואינם נופלים לנטל על האם. באחרונה השתפרו היחסים והבן בא לבקר את אמו למשך שבוע. האשה עובדת כיום בעבודה מכובדת, אולם סיפרה כי לאחרונה היא סובלת משגרון והיא עומדת לעבור ניתוח להחלפת פרק ירך.
בדוא"ל מוסיפה תמי: "את אמא אני מקפידה לבקר אחת לשנה. אני מקווה שהיא מבינה את מצבי, אבל אני בטוחה שזה לא כך".
תמונת משפחה שהגשימה את החלום האמריקני. היא לא המשפחה הישראלית היחידה שזאת תמונת מצבה.