הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה (יום ב', 10.7.23) שלא להעלות את הריבית, אחרי עשרה חודשים רצופים של העלאות, והיא תישאר ברמה של 4.75%. כך הודיע נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.
נגיד בנק ישראל התייחס להשפעות חקיקת הרפורמה המשפטית על הכלכלה הישראלית ואמר כי בעקבות קידום שינויי חקיקה אלו חלה עלייה ברמת אי-הוודאות בכלכלה הישראלית, כפי שמשתקף בין היתר, בפיחות העודף של השקל ובביצועי החסר של שוק המניות הישראלי. "להמשך אי-הוודאות עלולים להיות מחירים כלכליים לא מבוטלים. גם קרן המטבע הבינ"ל הצביעה בדוח האחרון שלה על הנזק מהמשך אי-הוודאות לאורך זמן. לכן, חשוב להשיב את היציבות והוודאות לכלכלה הישראלית, ולוודא ששינויי החקיקה יבוצעו בהסכמה רחבה, וישמרו על חוזקם ועצמאותם של המוסדות", אמר.
היום פרסמה חטיבת המחקר של בנק ישראל תחזית מקרו-כלכלית עדכנית. התחזית מבוססת על תרחיש אופטימי יחסית בו המחלוקת סביב שינויי החקיקה מיושבת באופן שאינו משפיע על הפעילות הכלכלית מכאן ואילך. על-פי תחזית זו, החטיבה מעריכה שהתוצר יצמח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 ב-3%, קצב נמוך במידת מה מפוטנציאל הצמיחה ארוך הטווח של המשק. על-פי התחזית שיעור האבטלה צפוי לעלות לסביבת ה-4%. האינפלציה השנתית צפויה לרדת ולעמוד ברבעון השני של 2024 בממוצע על 3% ובסוף שנת 2024 על 2.4%.
מבנק ישראל נמסר כי הסיכון המרכזי לתחזית הוא התממשות של תרחיש בו שינויים חוקיים ומוסדיים ילוו בעלייה בפרמיית הסיכון של המדינה, המשך פיחות השקל, בפגיעה ביצוא, ובירידה בהשקעות המקומיות ובביקוש לצריכה פרטית.
פרופ' ירון ציין כי על-פי ההערכות בבנק ישראל, רמת הריבית הנוכחית היא ברמה מרסנת דיה, האמורה לתמוך בירידת האינפלציה ליעדה. עם זאת, הוסיף כי הדרך להתכנסות האינפלציה ליעד עודנה ארוכה. "אנו מצויים בסביבת אי-ודאות גדולה וישנם מספר סיכונים כלפי מעלה ללחצי אינפלציה. לכן, חשוב לי לציין כי בהחלט ייתכן שנצטרך להעלות את הריבית בהמשך, ככל שלא נראה את סביבת האינפלציה מתמתנת בקצב המתאים. אנו נחושים להחזיר את האינפלציה ליעדה ולהבטיח יציבות מחירים בישראל", אמר.
"בהסתכלות קדימה, גורמים שונים במשק - כמו שוק ההון או החזאים הכלכליים - צופים כי האינפלציה תשוב ליעדה במהלך השנה הקרובה. גם הציפיות מהשוק לטווחים הארוכים יותר מצויות בתוך היעד. אלו מספקים לנו מידע חשוב לאופן בו השחקנים בשוק רואים את המצב הכלכלי ואת תפיסתם להשפעת המדיניות המוניטרית על האינפלציה. חשוב לזכור כי הציפיות הן חלק משיווי משקל והן נקבעות, בין היתר, לאור מדיניות הריבית שאנו נוקטים בה, והאמינות שמייחסים השווקים למדיניות המוניטרית של בנק ישראל", אמר.
עם זאת העיר כי המשך היחלשות השקל ביחס לדולר עלולה לדרוש חזרה למדיניות מוניטרית מרסנת ולהמשך העלאות ריבית בעתיד.
"אנו סבורים שהריבית מצויה בסביבה מרסנת, כזו ההולמת את המשך התמתנות האינפלציה. הדבר נכון כל עוד לא יהיו שינויים משמעותיים בפעילות ובסביבת האינפלציה. בהקשר זה אציין, כי בחצי השנה האחרונה חווינו פיחות משמעותי בשקל. פיחות אשר נבע בעיקר מגורמים מקומיים, ופחות מהסביבה הגלובלית. על-פי ההערכות בתקופה זו נרשם "פיחות עודף" של השקל - כזה שאינו נובע מהגורמים הכלכליים שאפיינו את שוק המט"ח בשנים האחרונות. הערכות שמרניות מצביעות כי "פיחות עודף" זה תרם עד כה כאחוז עד אחוז וחצי לאינפלציה. ככל שהיחלשות השקל תימשך, הדבר עלול להעיב על חזרת האינפלציה ליעדה, ולכן ייתכן שתידרש מדיניות מוניטרית מרסנת עוד יותר", הדגיש.
