עוד ציין בליטשטיין, כי מאז 2010 משק החשמל עבר מהפכה ומצמצם את ייצור החשמל מפחם עד להפסקת השימוש בו כליל ב-2026. לדבריו, האפשרויות לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בישראל מצומצמות, ומתבססות בעיקר על שמש. "כדי לעמוד ביעדים, צריך להתחיל לפרוס מתקנים פוטו וולטאים גם בשטחים פתוחים, וזה כרגע הכיוון", אמר. "יש שלושה חסמים: רשת החשמל, האסדרה המורכבת ומגבלת השטח", הוסיף בליטשטיין והסביר כי למשרד יש תוכנית להסרת הפקקים מהרשת בטווח המידי, יחד עם תוכנית אגירה, כדי לחבר עוד יצרני פוטו וולטאי כבר עכשיו, וכן טיפול בתעריפים.

מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר, אמר כי החברה עובדת על פתרון שיאפשר לטפל ברשת ההולכה ולהזרים אנרגיה נקייה מדרום למרכז. הוא הוסיף: "בתוך שבוע עד 10 ימים תתקבלנה החלטות שיאפשרו להרבה מאוד יצרנים שקיבלו תשובות שליליות להעברת PV להתחבר לרשת. ח"כ אליהו ברוכי שאל אם יש כאלה שקיבלו תשובה חיובית, ושפיגלר השיב בשלילה. היו"ר ביטן ביקש לדעת כמה זמן ייקח לפתור את הבעיה, ושפיגלר שב וציין כי הוא מקווה שזה ייקח בין שבוע ל-10 ימים. באשר לטיפול ברשת החלוקה אמר היו"ר דוד ביטן כי הדבר מתוקצב מתעריף החשמל, ולכן גם התעריף לא יורד וגם הטיפול נמשך שנים. הוא קרא לממשלה לשנות מדיניות ולהשקיע כסף מתקציב המדינה כדי לזרז מתן פתרונות. נציג האוצר, יונתן פלורסהיים, אמר כי משק חשמל סגור זה דבר מקובל בעולם, ועל כך השיב היו"ר ביטן כי בעולם מקובל גם מע"מ דיפרנציאלי וזה לא קיים בישראל, "אנחנו מבקשים שזה יבוא מתקציב המדינה כדי שהטיפול ירוץ". פלורסהיים התייחס לכך ואמר: "מדובר בתוכנית פיתוח שלא הייתה כמותה - 20 מיליארד שקל עד 2030". נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מתן שחק, ציין כי כיום יש שלוש תוכניות, אחת של משרד האנרגיה, אחת של רשות החשמל ואחת של חברת נגה שמחכה לאישור השרים. לדבריו, התוכנית קצרת טווח והשאלה היא האם היא תספק ודאות לשחקנים כדי שיוכלו להתקיים. ח"כ אלון שוסטר ציין כי בשבוע הבא יכנס את ועדת המשנה לחקלאות בראשותו, לדיון בהסרת חסמים להקמת מתקנים אגרו וולטאים. ח"כ מטי הרכבי צרפתי אמרה כי המדינה ידעה לגדול באחוז בשנה, ועכשיו מצפים שתגדל ב-10% תוך שנתיים. במהלך הדיון עלתה גם סוגיית חילוט ערבויות ליזמים שלא יכולים להתחבר לרשת שלא באשמתם. היזם ירון קיקוז סיפר כי אפשר יהיה להקים פרויקטים רק עוד 3-4 שנים, ורשות החשמל נותנת הארכה של חצי שנה, והוא עלול לעמוד בפני חילוט של 71.5 מיליון שקל ערבות. ח"כ שלום דנינו שאל איך מחלטים לו ערבות אם לא מבטיחים לו חיבור לרשת. שפיגלר התייחס לדברי קיקוז ואמר: "הוא צודק באמת האחוזים". היו"ר ביטן דרש תשובות בעניין הזה תוך חודשיים. ח"כ לשעבר איתן ברושי, שהגיש את החוק שמתוקפו מתקיים הדיווח לוועדה, אמר כי "אם הייתה תוכנית רב שנתית היה ברור מי אחראי על מה. אין תוכנית לאומית והממשלה לא יוצרת תנאים לקיים את ההחלטות שלה עצמה". מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה, איתן פרנס, אמר כי התעשיה הזו קורסת. "יש פה תחום שעוסקים בו עשרה משרדי ממשלה, ואם לא יהיה מישהו שירכז את כולם לא נוכל להתקדם. ירדן, מצרים וקפריסין כבר עקפו אותנו". מנכ"ל אדם טבע ודין, עמית ברכה, הוסיף: "קרן העושר הייתה אמורה לפי חוק לתקצב קידום אנרגיה מתחדשת ולא עשתה זאת".

היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי כמו שהמדינה משקיעה ברכבת ככה היא צריכה להשקיע בתשתיות החשמל. הוא הוסיף כי זה משפיע על יוקר המחיה ולא יכול להיות שהכל יהיה על חשבון התעריף. "אין ברירה אלא לעשות תוכנית פיתוח במימון הממשלה ולא התעריף. זה לא כסף של האוצר, זה כסף של המדינה והציבור ויש דברים שצריך לקדם בלי קשר לתעריף. הוועדה תפנה לראש הממשלה בדרישה להביא החלטת ממשלה בעניין הזה וכן להקים ועדת שרים לאנרגיה מתחדשת. הוועדה אף דורשת התייחסות האוצר לנושא קרן העושר. נקיים דיון נוסף בו נתייחס לכל החסמים שצריך לטפל בהם, ונדרוש לוחות זמנים ברורים לטיפול", אמר.