באפריל 2009 הועלתה לדיון בוועדה המחוזית במחוז דרום תוכנית למתן היתר לכריית פוספטים באזור ערד, הנקרא "שדה בריר". תושבי ערד פנו לבג"צ נגד המכרה, ובהנחייתו הגישו ב-15.2.10 עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר-שבע.
עבור חברת רותם אמפרט מקבוצת כימיקלים לישראל (כי"ל), מדובר בהחלטה ששווייה עשוי להגיע לכחמישה-עשר מיליארד דולר. השדה הוא אחד מעתודות הפוספטים הגדולות בנגב, ויש בו - לפי ההערכות - כשבעים מיליון טון פוספט, שיספיקו לכרייה במשך כעשרים שנה.
שדה בריר משתרע על שטח של כשלושה-עשר אלף דונם, חלקו בשטחה המוניציפלי של ערד, כשלושה וחצי קילומטר מבתי העיר. גבולותיו נושקים לישובים הבדואים כסיפה ואל פורעה, שבהם כששת-אלפים תושבים. בסמוך למכרה נמצא בסיס חיל האוויר נבטים. כולם יושפעו מהזיהום שיגרום המכרה.
לקראת הגשת התוכנית לאישור ולהפקדה, ביצעה חברת רותם תסקיר בשטחי הכרייה המיועדים. לדברי דובר החברה, למרות שהממצאים הראו כי לא תהיה השפעה למכרה על חיי התושבים, קיבלה על עצמה החברה מספר מגבלות, ובהן תקופת כרייה ניסיונית בת שנה.
רשות הגנים הלאומיים ועמותת "נגב בר קיימא" אינן מתנגדות להקמת המכרה. בייגה שוחט, המכהן בדירקטוריון כי"ל, שינה את עמדתו - מהתנגדות נמרצת בעת כהונתו כראש העיר ערד, בשנות ה-80, לתמיכה. לעומתם, מתנגדים למכרה משרדי הביטחון והבריאות, החברה להגנת הטבע ועיריית ערד, וייתכן שיחבור אליהם המשרד להגנת הסביבה.
כיום חברת "רותם אמפרט נגב" מעסיקה כאלף ומאה עובדים ישירים, ומפרנסת עוד כארבעת אלפים וחמש מאות בתי אב באופן עקיף. רוב עובדי החברה הם תושבי באר שבע, דימונה, ערד ובדואים מהאזור. מנגד, ה"קסם באוויר" - איכות החיים שחרטה ערד על דגלה לתושביה, תיפגע קשות בעקבות הקמת המכרה. בנוסף, ב-2008 החל תכנון תוכנית מתאר ליישוב אל-פורעה, שהוכר במסגרת המועצה האזורית אבו-בסמה. המדינה הקצתה משבצת קרקע ליישוב, ולא ייתכן להקים יישוב בתוך מכרה.
הפוספט מתוכנן להגיע למפעל שבמישור רותם, בדרך משאיות שתיסלל בתוואי נחל קינה, ב"דרך אדום" המקראית. הקמת המכרה תפגע קשות באתרים חשובים אלה, ובחי והצומח. גם שיקום האתר לא יחזירו למצבו המקורי - גרגירי האדמה, לאחר מיצוי הפוספט, מונעים התחדשות בצמחייה.
המכרה יעלה את רמת הגזים והאבק הרדיואקטיביים באוויר. חלקיקי אבק שייכנסו לריאות יעלו את התחלואה בסרטן ובמחלות ריאה שונות. דו"ח שהוכן במשרד הבריאות שולל על הסף את הכרייה בשדה בריר. מהנדסת מחוז דרום של המשרד הזהירה מעליה של 4.25% בתמותה בערד ובסביבותיה - שבעה נפטרים נוספים מדי שנה! - ומירידה בתפקודי ריאות תקינים אצל ילדים.
מעל לכל עומדת השאלה - האם להמשיך בתפיסה הכלכלית של פרנסת תושבי הנגב מענף הכרייה כמקור תעסוקה מרכזי? ענף זה מאופיין בהכנסות נמוכות של מרבית המועסקים בו, ורווחיו זורמים למרכז הארץ ולבעליו. הכרייה מסתיימת עם התכלות המחצב בתוך כעשרים שנה. מיטיב לבטא זאת דו"ח "נציבות הדורות הבאים בכנסת" משנת 2005: "עתידה של תעשיית הפוספט אינו ברור ורווחיותה מוטלת בספק לאור מלאי הפוספט המוגבל. הנזקים הסביבתיים - הן בזיהום הסביבתי והן בניצול משאב הטבע הייחודי, עולים על הרווח שבכרייה. מתן אישור לכרייה נוספת חוטא לייעוד הנגב, עליו החליטה הממשלה. יש לדעתנו לבחון בחינה אמיתית ומקיפה את כל נושא כריית הפוספטים בנגב והשלכותיו הסביבתיות והכלכליות... יש לבחון איזו חלופה יעילה יותר, נכונה יותר וצופה פני עתיד".
