מספר האשפוזים הכפויים (בהוראת פסיכיאטרים ועם אפשרות לביקורת שיפוטית) עלה פי 3.3 מאז 2007 והסתכם אשתקד ב-6,988 מקרים - המספר הגבוה ביותר אי-פעם. כך מוסר (14.8.23) משרד המשפטים, בדוח השנתי הראשון על הייצוג בהליכים אלו בידי הסיוע המשפטי (המקבילה האזרחית של הסניגוריה הציבורית).
גם במספר האשפוזים לנפש חלה עלייה חדה: בשנת 2007 מדובר היה במאושפז אחד לכל 3,480 תושבים, בעוד בשנת 2022 מדובר על מאושפז אחד לכל 1,390 תושבים - זינוק של פי 2.5. המשרד אינו מסביר את פשרן של עליות חדות אלו.
הגורמים הרשאים להורות על אשפוז כפוי אזרחי הם פסיכיאטר מחוזי, ועדה פסיכיאטרית מחוזית ובמקרים חריגים יותר - מנהל בית חולים. ניתן לאשפז אדם בכפייה אם לאחר בדיקה נמצא, כי מתקיימים התנאים המצטברים הבאים: האדם חולה וכתוצאה ממחלתו כושר השיפוט שלו פגום במידה ניכרת; האדם עלול לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיזי מיידי; קיים קשר סיבתי בין מחלתו לפגיעה בכושר השיפוט ולמסוכנות הנשקפת ממנו. החוק מאפשר אשפוז שאינו מיידי במקרה שבו יכולתו של החולה לדאוג לצרכיו הבסיסיים פגומה בצורה קשה; או שהוא גורם סבל נפשי חמור לזולתו באופן הפוגע בקיום אורח החיים התקין; או שהוא פוגע פגיעה חמורה ברכוש.
החוק מגביל את האשפוז בכפייה למכפלות של שבעה ימים ומחייב דיונים תכופים בהארכת האשפוז, עד שלושה חודשים; ערכאת הערעור על החלטות אלו היא בית המשפט המחוזי. בשנה שעברה הגיעו לבתי המשפט רק 295 ערעורים, דהיינו - 4.2% בלבד מכלל האשפוזים הכפויים. 34% מהערעורים הסתיימו בהמשך האשפוז; ב-23% מהמקרים הנחו בתי המשפט את הוועדות הפסיכיאטריות כיצד להמשיך בטיפול; 24% מהערעורים הובילו לביטול האשפוז; ו-13% הסתיימו בקיצור התקופה.
