הסכנה אורבת מהימין הקיצוני

כך או אחרת, המדובר במבחן-מנהיגות פוליטי-פנימי מכריע לראש הממשלה, כשמולו ניצבים מלבד פייגלין ומרעיו, גם קבוצת חברי-כנסת ימניים-קיצוניים, ובהם מירי רגב, דני דנון, יריב לוין וציפי חוטובלי. גם השרים יולי אדלשטיין וגלעד ארדן, הידועים כמתנגדים להצעת נתניהו, עלולים להמתין בצד למפלתו. נוכח האתגרים הלאומיים והבינלאומיים, הניצבים בפני המדינה, צריך להתעלות עכשיו מעל השיקולים האידיאולוגיים הצרים ולסייע לבנימין נתניהו במאבקו. לדחיית הבחירות למוסדות הליכוד יש, משום כך, חשיבות עליונה, שאסור, בשום פנים ואופן, להחמיצה. יש גם לזכור שהגברת כוחם של הפייגלינים למיניהם, ובהם יורשי כהנא, ברוך מרזל ואיתמר בן-גביר, רק תביא לכאוס מדיני וצבאי. ובצד הרי כבר ממתינים בקוצר-רוח למפלת נתניהו גם ראשי הצפע, אביגדור ליברמן ומרעיו מ"ישראל ביתנו".

זה, בדיוק, מה שקורה עכשיו ל"ליכוד". סוד גלוי הוא שמאחורי הקלעים נלחם בשעות אלה בנימין נתניהו על חייו הפוליטיים. כבר מחרתיים, יום חמישי, יום הדין שלו, עשוי להתגלות אם אכן ישרוד. באותו יום אמורה להתקיים במרכז הליכוד הצבעה חשאית מכרעת בעניין גורף כל-כך בשבילו: האם אכן תשונה חוקת המפלגה, כדרישתו? מה שברור הוא שהפסד, מבחינתו, יוביל לבחירות למוסדות התנועה תוך כחודש, במקום דחייתן לשלוש שנים. אלה, אם יוקדמו, עלולות לשנות, לרעתו, את חלוקת הכוחות במפלגה ולהביא להתחזקות, אם לא להשתלטות, הימין הקיצוני עליה. את הימין המאוס הזה מנהיג כיום לא אחר משנוא-נפשו של ביבי, משה פייגלין.