כוחות הביטחון סורסו בבג"צים ומתנהלים כמו פרימדונה על מצע ביצים, ולא ככוח נחוש שאמור לסכל איום ולהרתיע את הפורעים מכוונות הזדון שלהם.
במצב שבו הדמוקרטיה ההומאנית מחצר האדמו"ר ברק הפכה למנגנון השמדה עצמית, ישראל - החפצה מן הסתם בחיים - חייבת לרסן במקצת את העשתורת הזאת. קדושת החיים צריכה לדחות עקרונות דמוקרטיים בדיוק כפי שהסיקו חכמינו על עיקרון פיקוח הנפש שדוחה שבת. השבת, מאז שניתנה תורה לישראל, הייתה קדושה לעם לא פחות מהדמוקרטיה.
מסופר בספר חשמונאים א' [ב', כ"ט-ל"ז] על קבוצה של אנשים שברחו למערות לאחר שהכריז מתתיהו על המרד במודיעים. בהמשך גילו אותם היוונים והציעו להם לקיים את גזירת המלך, להתייוון או למות בחרב. האנשים לא הסכימו לצאת וכיוון שזה היה בשבת הם אפילו לא התגוננו - והיוונים הרגו שם כאלף איש ללא קרב. כשמתתיהו ורעיו שמעו על כך, החליטו לשקול מחדש את הציווי המוחלט של שמירת השבת וקיבלו החלטה שיגנו על עצמם בכל מחיר, בכל יום ובכל מצב. כאן וכך למעשה נקבע עיקרון "פיקוח נפש דוחה שבת".
ישראל מצויה כיום במצב דומה. היא יושבת ומפקירה את עצמה למתקפה מרושעת של שונאיה מאימת הקדושה של הדמוקרטיה. כעת הגיע הזמן ל"פיקוח נפש דוחה דמוקרטיה" וצריך להפעיל יד חזקה באמצעות תשתית חקיקה קיימת (הסתה, בגידה, סיוע לאויב וכולי) ושימוש בתקנות חירום נגד כל מי שפועל נגד המדינה, כי המצב הוא מצב חירום והגיע הזמן להתעורר ולהוציא את הראש מהחול. אפשר לשמר משטר דמוקרטי, אך משטר דמוקרטי שפוי ומתגונן - ולא פנאטי והרסני כפי שהוא היום.
וכשיניחו לנו לנפשנו ונוכל לשבת לבטח במדינה הזו, לחיות את חיינו על-פי מורשתנו ותרבותנו, נחזיר את הגברת הכבודה על כל מרכיביה ונספחיה למקומה הראוי כדי שנמשיך להתנהל על-פי עקרונותיה הראויים. עד אז, שיקראו לי פשיסט עד שיכחילו פניהם, כי מוטב להיות "פשיסט" חי מדמוקרט אדוק ומת.
