הריסת בתי מחבלים הייתה מוצדקת מטעמי הרתעה עוד לפני מלחמת חרבות ברזל, והיא מוצדקת ביתר שאת כעת - כך עולה (2.11.23) מדבריו של שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית. עמית דחה עתירות נגד הריסת בתיהם בחברון של המחבלים אנשי חמאס מוחמד שנתיר וצקר שנתיר, אשר רצחו באוגוסט השנה את בת-שבע נגרי ליד בית חגי. המדינה התייחסה בתשובתה לצורך הביטחוני הגובר והולך בהרתעה - העומד ביסוד הריסת בתי מחבלים - בשנים האחרונות, וביתר שאת לאחר מתקפת חמאס. המדינה הדגישה "את הצורך בהרתעת מחבלים, ובפרט מחבלים מארגון חמאס כבמקרה דנן, מלבצע פיגועי טרור", כמו גם הרתעה מפני ביצוע פיגועים במתכונת בה מדובר. העותרים והמוקד להגנת הפרט טענו בפתח העתירה, כי הריסת בתים על-פי תקנה 119 לתקנות לשעת חירום מהווה "טיהור אתני". על כך מגיב עמית בחריפות רבה: "טענה זו אין הדעת סובלתה, ויש להצר על הקלות הבלתי נסבלת שבה נעשה שימוש במונח זה. ייאמר אפוא בקול צלול וברור: בין הריסת בתי מחבלים שביצעו פיגוע טרור רצחני שבו נרצחו חפים מפשע, לבין 'טיהור אתני' - אין דבר וחצי דבר. סמכותו של המפקד הצבאי לפעול מכוח תקנה 119 אושרה על-ידי בית משפט זה פעם אחר פעם. "בית משפט זה שב והבהיר כי תכליתה של תקנה 119 היא תכלית ראויה של הרתעה; כי השימוש בה אינו בגדר ענישה קולקטיבית; וכי הפעלתה היא בבחינת הכרח בל יגונה אל מול המציאות הקשה וגלי הטרור הקטלניים שעימם נאלצת מדינת ישראל להתמודד. הנה כי כן, לא 'נקמנות', כלשון העותרים, היא העומדת ביסוד הפעלת סמכותו של המשיב, אלא חובתה של מדינה להגן על אזרחיה ולהרתיע מחבלים פוטנציאליים המבקשים לרצוח נפש ישראלים חפים מפשע. דברים אלו עמדו בתוקפם בימים שקדמו למתקפת הטרור הזוועתית שאירעה ביום 7.10.2023, והם עומדים בתוקפם ביתר שאת לאחריה". השופט עופר גרוסקופף הסכים עם עמית. השופט חאלד כבוב, הסבור שיש לבחון מחדש ברמה העקרונית את הריסת הבתים, התנגד. את העותרים ייצגו עוה"ד נאסר עודה ומיכל פומרנץ, ואת המדינה - עוה"ד אבי מיליקובסקי ואבי טוויג.