שגעון הארץ

"הצעת החוק שנדחתה התכוונה לשלול את זכות הבחירה ממי שהורשעו בפעילות טרור, ברצח חפים מפשע או בניסיון לפגוע ביסודות הדמוקרטיים של המדינה. ועדת השרים השכילה להבין, שמדובר בחוק אנטי דמוקרטי, שהיה עלול לפתוח פתח מסוכן לשלילת זכות ההצבעה מאזרחי המדינה" (מאמר מערכת 'הארץ', 5.5.2010). משמע, מערכת 'הארץ' רואה במורשעים האלה, שנשפטו והורשעו כדין בבית המשפט, אזרחים מורשים לקבוע את דמותה של מדינת-ישראל. איזו דמות המורשעים האלה מבקשים לה? מן הסתם ועל-פי העבירות שהורשעו בגינן, הם רואים בחזונם מדינה הראויה לטרור, לרצח חפים מפשע ולפגיעה ביסודותיה הדמוקרטיים. מערכת העיתון, המתייצבת לצידם של העבריינים הללו וּמגינה על זכותם לבחור ולהיבחר במאמרה הראשי, מוכיחה בריש גלי את מְטוּרְלָלוּתָה שהמריאה לגבהים בלתי נתפסים. אין דיאגנוזה פסיכיאטרית לחשיבה כזאת, זה הרבה-הרבה מעבר לטמטום בעלמא. הלאה: "אבל בעוד הצעת ישראל ביתנו, הימנית והלאומנית, יורדת כנראה מסדר היום, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק אנטי דמוקרטית ומסוכנת עוד יותר. על-פי ההצעה, יוצאו אל מחוץ לחוק עמותות וארגונים ישראלים, המוסרים מידע לרשויות זרות ופועלים להעמדתם לדין של קצינים ומדינאים ישראלים בחשד לביצוע פשעי מלחמה" (שם). כלומר, מערכת 'הארץ' יוצאת להגנת מרגלים מבקשי רעתה של מדינת-ישראל ומתייצבת לצידם. זוהי הדמוקרטיה במיטבה לגבי דידם - מסירת מידע חיוני-סודי לאויב, גם אם המידע הזה יכול לפגוע פגיעה אנושה בנו כאזרחים פשוטים, נעדרי הירואיות של רוצחי חפים מפשע או טרוריסטים, ואנשים שרואים ב"דמוקרטיה" משהו אחר לגמרי. מה פתאום להוציא "אל מחוץ לחוק"? עוד זה חסר לדמוקרטיה הרעועה שלנו, שחורבן המדינה לא יהיה חוקי למהדרין. הדעת, במערכת 'הארץ' התאיידה והתנדפה לבלי שוב. השכל נעלם ונגוז. אין מותר מכל בהמה וחיית השדה. אי-אפשר שלא לכרוך את הדברים האלה עם יקירי 'הארץ' - אורי בלאו וענת קם. יש חשש יותר מסביר ש'הארץ' נערך ומכשיר את הקרקע למשפטם של השניים. האין זה "שיבוש מהלכי משפט"? בוודאי שלא! תאמר המערכת הנכבדה, גם הגיבוי שהיא נותנת לאורי בלאו אינו "שיבוש חקירה". אין פלא, מי שמכשיר רוצחים לבחור ולהיבחר למוסדות המדינה, אינו רואה בגניבת מסמכים מסוּוָגים ומסירתם לגורם אחר שדרכו יכולים המסמכים להגיע לרשויות זרות - מעשה שיש להוציאו אל מחוץ לחוק. חגיגה של שוטים במשתה של אווילות. איך נכתב מאמר מערכת בעיתון 'הארץ'? מה, העורך מכנס את מיטב המוחות הבכירים ולאחר דין ודברים מנסחים מאמר? או אולי העורך מטיל על מישהו את המשימה והאחרים מציעים תיקונים? איך יורד לו טקסט שכזה לדפוס מבלי שיימצֵא בר-דעת שיצרח באוזנם - השתגעתם?