שקר השמאל, הבל היופי

התאריך: 27 בנובמבר 2030 רעש והמולה במסדרונות האו"ם, מאז החלטת כ"ט בנובמבר של 1948 לא הייתה כזו ציפייה לקראת הצבעה בעצרת הכללית. מזכ"ל האו"ם, חניבעל קדאפי, בנו של זוכה פרס נובל לשלום ושליט לוב המנוח מועמר קדאפי, עומד לפתוח את ההצבעה לחלוקת ארץ ישראל. למרות ויתורים שעשתה ממשלת ישראל בעשרים השנים האחרונות, הוחלט על החזרת ארץ ישראל לבעליה האמיתיים, הפלשתינים. ההצעה הועברה על-ידי לא אחרת מאשר ארה"ב והעומדת בראשה, מישל אובמה, זאת לאור התמיכה הלא-צודקת וחסרת התקדים לאורך השנים לטובת ישראל. הנשיאה אובמה רצתה ליישם לאחר כמעט מאה שנה צדק היסטורי ולהעניק לפלשתינים את שנגזל מהם ב-1948. הצעה שהועברה לעצרת הכללית עתידה לקבוע את מכסת היהודים שיישארו תחת הריבונות הפלשתינית, וכמה יועברו ליבשת אנטרקטיקה, שלאחר התחממות כדור הארץ התגלה בה שטח אדמה בתולי ליישוב אוכלוסיה. הממשלה הישראלית קיבלה את ההצעה בהשלמה מלאה. בנאום ראש הממשלה, שיבח האחרון את ההנהגה הפלשתינית על הישגיהם לאורך השנים למימוש חזון ארץ ישראל השלמה. "אנו עדים לצדק היסטורי, לא עוד טבח, לא עוד מלחמה, אלא מדינה פלשתינית בת קיימא בכל ארץ ישראל. העם היהודי מבקש סליחה ומחילה על פשעיו הבלתי אנושיים וכולנו תקווה שארץ ישראל תחת ריבונותכם תשגשג ותפרח". ראשית השינוי - בחשיבה היהודית לגבי החיים בארץ ישראל בשנת 2012. בצעד חד-צדדי החליטה ישראל להיפרד סופית מהשטחים הכבושים ולסיים את שלטון האפרטהייד. ההינתקות עברה בצורה שקטה יחסית, זאת מכיוון שרוב הציבור הישראלי השתכנע שיש להחזיר את השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. הפגנות המוניות קראו להפסקת משטר האפרטהייד בגדה. "הגיעה העת לשחרור פלשתין", צעקו הסיסמאות בכיכר רבין בתל אביב ובכיכר ציון בירושלים. בשלהי 2012 התנתקה ישראל מהגדה, ירדה מהגולן והשאירה את השטח נקי מיהודים למען בעלי הזכות האמיתיים על הקרקע. הפלשתינים קיבלו את המחווה, הכריזו על מדינה פלשתינית באופן רשמי ב-ה' באייר 2013. הממשלה הפלשתינית, בראשות סלאם פיאד, החליטה להמשיך את המאבק ונזכרה שהרי כינון מדינה היה צעד בתוכנית השלבים משנת 1974. הפלשתינים הבינו כי אין טעם לשלוח כרגע טילים לעבר ישראל, יש נשק חזק הרבה יותר, וזמן קצר לאחר מכן אישרה המועצה הפלשתינית את חוק קצבאות הילדים - הנשק הסופי והזול מכולם. 18 שנים לאחר מכן, גדלה האוכלוסיה הפלשתינית והערבית ברחבי ארץ ישראל לכדי 10 מיליון פלשתינים בין הירדן לים, בעוד האוכלוסיה היהודית גדלה לכדי 7.5 מיליון יהודים בלבד. הפערים הללו, בין היהודים לערבים, יצרו כבר בשנים 2027-2025 מתחים רבים בין שתי האוכלוסיות וגבו הרוגים ופצועים רבים, כאשר הפלשתינים החלו פועלים לכיבוש שטחים ברחבי מדינת ישראל. המאבק היה על העתיד הפלשתיני. "אין עתיד ללא אדמה", צעקו בכיכר מנרה, במטרופולין רמאללה. "אדמה לוקחים בכוח ולא במוח", צעקו בשייח ג'ראח אשר בירושלים המזרחית. ההתנגשויות הרבות הובילו את הפלשתינים לקרוא לפתיחה מחדש של הסכמי החלוקה שהתקבעו לאחר מלחמת 1948, בתואנה שלא ייתכן כי רוב ערבי בארץ ישראל ישתכן בשטח המונה 22% משטח ארץ ישראל המנדטורית. לאור המהומות והטענות הצודקות לחלוקה שנייה של הארץ, החליטה ממשלת "השמאל הקיומי", שזה עתה נבחרה בבחירות, להתקבץ בפעם השלישית לגבולות ציוניים בהם ישראל תוכל להישאר יהודית ודמוקרטית. בשנת 2029 החליטה ממשלת ישראל לחלק את הארץ לארבעה מחוזות עיקריים ולכונן למדינה פדרטיבית, זאת כדי לשמר את הרוב היהודי: מחוז צפון היה לאוטונומיה הערבית החדשה ברשות המושל, ח"כ לשעבר אחמד טיבי, שקרא לפינוי-פיצוי של תושביה היהודים של הגליל. מחוז תל אביב - יהיה מקום מושבם של הכנסת והממשלה הישראליות. בתל אביב ייהנו היהודים מרוב אבסולוטי של 60%, לעומת 40% פלשתינים שרובם שבו ליפו וחסינים מפני המשפט הישראלי, כחלק מהסכם שנחתם ב-2020, בין ממשלת ישראל לעזמי בשארה, ראש ההסתדרות הפלשתינית. מחוז הנגב - יהיה בריבונות שיתופית עם הבדווים כחלק מהסכם ברוורמן-אלסאנע. בהסכם הוחזרו רוב האדמות הגזולות לידי בעליהן הבדווים המקוריים והוסכם על שליטה משותפת על המחוז. מחוז ירושלים - יהיה המחוז המיוחד ביותר. כחלק מההיפרדות מהפלשתינים והרצון הרב לשיקום החברה הפלשתינית, העבירה ישראל השליטה הישראלית בירושלים לשלטון בינלאומי. בראש המחוז עמד חאלד משעל, נשיא פלשתין וכותב רב המכר "המיתולוגיה היהודית - השקר הגדול בהיסטוריה". הפלשתינים, מהיותם הריבון האמיתי של העיר, קיבלו לידיהם את ניהול העיר בפועל והחליטו על פינוי רמת שלמה, רמת רחל, פסגות וגבעת זאב ומעלה אדומים. המקומות הקדושים קיבלו אף הם תשומת לב, ולאחר דיונים ארוכים וכינוסים הובהר לכל שבית המקדש לא היה ולא נברא. על כן, הוחלט להרחיב את הרחבה המרכזית בהר הבית ולפרק את הכותל המערבי, שעל-פי עדויות חדשות כנראה היה חלק מארמונו של עומאר החליף השני, שנבנה לאחר כיבוש ירושלים במאה ה-7. הפדרציה הישראלית החזיקה כשנה בלבד. ב-13 בספטמבר 2030 נפתחו שביתות ומהומות מרובות בשטחי מחוזות ארץ ישראל, מהומות שקיבלו את השם "המרד היהודי הגדול". האירועים נמשכו כחודש, כשאלפי יהודים תומכי מפלגת "תקומה" פתחו בשביתות עובדים ויצאו להפגנות בכל המחוזות של פדרציית ישראל. היהודים קראו לעצור את האסון הזוחל לאובדן הבית הלאומי היהודי. זעקות ההמונים היהודים קראו "לעולם לא עוד", "אין יהדות ללא מנהיגות ציונית" וראש מפלגת תקומה זעק בכיכר יאסין המחודשת, שמה החדש של כיכר רבין: "רוח בלהות מרחפת בשמי ארץ ישראל, רוח התבוסתניזים היהודית. אנו עומדים בפני שוקת שבורה יהודית, לא הערבים שמכריעים אותנו וגם לא האמריקנים. מחרבינו ומהרסינו מתוכנו יוצאים. הבית היהודי נמק. יהודים, הגלות קרובה מתמיד". ממשלת ישראל, שפירקה את הצבא והשאירה כוח שיטור ייצוגי בלבד כחלק מהסכם גלאון-ברגותי, לא יכלה להפגנות הקיצוניות מבית היוצר של מפלגת הימין הקיצוני וחששה לפגיעה באזרחים פלשתינים. הציונות המתחדשת שהוצאה מחוץ לחוק כבר לפני שנתיים, סיכנה את מרחב החיים העדין בו חיו הפלשתינים. יחד עם הקריאות הגזעניות, "שתי מדינות לשני עמים", לא נשאר ספק רב בכוונות ההרסניות של המפגינים. לא היה מנוס מלמגר את ההמולה הציונית הפושעת. לבסוף, פנתה ממשלת ישראל לממשלת פלשתין, שתעזור למגר את ההתפרעויות בצורה יעילה ומהירה - יעילות שהפלשתינים העלו לרמת שלמות בדיכוי הפגנות. לאחר יומיים ו-20 אלף הרוגים ופצועים יהודים מאוחר יותר, מוגר ה"מרד" והסדר שב על-כנו בכל רחבי הפדרציה. הקהילה הבינלאומית שהזדעזעה מההפגנות הישראליות, שיבחה את הפתרון היעיל של ממשלת פלשתין, שגבה מספר כה קטן של נפגעים. ארה"ב, שחזרה להיות ההגמוניה היחידה, לאחר מלחמת סין-ארה"ב משנת 2020 בה הופצצה סין בכ-50 פצצות אטום, לא יכלה לסבול עוד הרג מיותר. הסכנה שלאור ההפגנות האלימות של היהודים, שאומנם לא גבו פגיעות בנפש, ייפגעו פלשתינים חפים מפשע הדירה שינה מהנשיאה אובמה. לאחר התייעצויות מרובות הגישה ארה"ב את ההצעה לפינוי-פיצוי של היהודים לאנטרקטיקה ונכונות להשאיר מכסה שתיקבע על-ידי מדינות העצרת הכללית. "זהו, הסתיימה ההצבעה" - הוכרז בכל רשתות התקשורת. מזכ"ל האו"ם קדאפי סיים את ספירת הקולות והכריז על התוצאות: 33 - בעד, 13 - נגד, 10 - נמנעו, 1 - נעדרה. "לאחר ספירת הקולות אנו מכריזים בזאת על פירוקה של מדינת ישראל, וכינונה של כל פלשתין, היא מדינת פלשתין!" - הכריז קדאפי בקול תרועה מעל מסכי הטלוויזיה. האו"ם, שחזר להיות מורכב מ-57 מדינות, לאור השינויים במערכת הבינלאומית כתוצאה מכיבושה של סין, קיבל את ההצעה לפינוי היהודים מארץ ישראל והוסכם להשאיר כ-5,000 יהודים מאמינים מהאגן הקדוש "שינקין", כדי שתישמר היסטוריה יהודית בארץ ישראל. ישראל, אגב, נעדרה מההצבעה כי נציגיה היו עסוקים בלקפל את בתיהם! סוף דבר: אומנם התסריט הזה נראה דמיוני ומצוי רק בנבכי מוחי, אך מטרתו לעורר חשיבה לתוצאות של ויתורים ישראלים. כן, יש ליצור מדיניות להסדר עם הפלשתינים. ברם, יש להבין את כל ההשלכות של הממד הדמוגרפי ללא קשר להישארות בשטחים או ליציאה מהם גרידא!