משמעות השורש 'ש.מ.ט.', שממנו נגזר השם שמיטה - היא: לזרוק, לעזוב, להפקיר. במשמעות זו נקראת השנה השביעית, במחזור של שבע שנים לבריאת העולם, 'שנת שמיטה'. שמיטה זו חלה על קרקעות ועל כספים (שמיטת חובות).
מצוות השמיטה - כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרשתנו: 'שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור. את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצור' - מוטלת בעיקרה על החקלאי, ונחשבת לאחת המצוות הגדולות והקשות בתורה אך כגודל הקושי בקיום המצוה - כן תרומתה.
שמירת השמיטה כהלכתה מפתחת באדם ערכים דתיים ומוסריים, לאומיים וחברתיים, ומעוררת בו יחס מיוחד לאדמה ולאדם, לעם ולארץ.
מצוות השמיטה לא נועדה לשימור הקרקע ולהבראתה, כפי שיש המנסים להסביר. גם בעבר היו שיטות אחרות לטיוב הקרקע, לא פחות יעילות מהפקרתה למשך שנה אחת מתוך שבע. הסיבה האמיתית למצוות השמיטה כתובה בתורה במפורש: 'ושבתה הארץ שבת לה"
כשם שהשבת מעידה על בריאת העולם על-ידי הקב'ה בשישה ימים, וממילא על סיבת החיים, תכליתם ומשמעותם - כך גם שמיטת הקרקעות היא עדות לכך שהעולם אינו קדמון אלא נברא על-ידי הקב'ה. לא אנו בעליה ואדוניה של האדמה, כי 'לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה' הקב'ה הוא אדוני תבל בכלל, ובעליה ואדוניה של ארץ ישראל בפרט. רק בה נוהגת מצוות השמיטה למעשה. שנת השמיטה באה להזכיר לנו כי 'גרים ותושבים אתם עמדי' אין אנו בעלים על האדמה ותוצרתה ורק בתנאי זה אנו רשאים לגור בארץ.
מלבד הצד האמוני שבהפקרת הפירות בשנת השמיטה, יש בה, מלכתחילה, גם צד סוציאלי. בתקופת המשנה נקבעה תקנה הבאה להבטיח שיווין חברתי וכלכלי בשנת השמיטה. תקנה זו נקראה 'אוצר בית-דין'.
מוסד ציבורי זה פיקח בשנת השמיטה על העבודות החיוניות לקיום הצומח, על הקציר והבציר, על אחסון הפרי באוצר הציבור ועל חלוקת התוצרת מדי שבוע לכל נצרך.
מצוות השמיטה מקנה מידות טובות של חסד וצדקה עם הזולת. הוראותיה אוסרות אגירה ומצוות על הפקר לכל; והן מרגילות את האדם להתחשב בצורכי הנזקקים גם בשנים אחרות. 'ואכלו אביוני עמך'.
ההכרה בבעלותו של הקב'ה על האדמה והנכונות להפקעת הבעלות הפרטית על הקרקע מביאות אותנו לתפיסה חברתית צודקת יותר. תפיסה של שוויון אמיתי של בני אדם שנבראו בצלם א-להים. חברה מתוקנת שקיים בה שוויון, שהפירות מופקרים בה לכול, ללא הבדל בין עשיר לעני, בין מעביד לעובד - חברה כזאת זוכה בתוכן חדש ומהפכני, העשוי לשנות את צביונה ואופייה גם בשנים רגילות.
ויהי רצון שנזכה לגור בחברה מתוקנת ושוויונית. בשלווה ובנחת.
