עוד מחדל ישראלי שפוגע בכל אחד מאתנו, הוא הפרויקט הדחוי של הרכבת תחתית-קלה של תל אביב, שהפך כבר מזמן לביטוי נרדף ל"כשיגיע המשיח". הפרויקט נעצר בפעם המי יודע כמה לפני חודשים רבים ועכשיו הודיעו, משרד האוצר ומשרד התחבורה, על ביטול הסכם הזיכיון עם החברה המבצעת, על עצירת הפרויקט ועל "אולי הלאמה"? אולי התחלה מחדש ואולי סיום בשנת 2017 (זוכרים את שדה התעופה שהיה צריך להיפתח בשנת 2000?...).
בין שאר הסיבות להתמוטטות הפרויקט: מצבה הכלכלי של אפריקה ישראל, מהמשקיעים שהתחייבו לפרויקט.
לב לבייב, שהיה אמור להשקיע 20% בפרויקט, ישן בשקט בביתו הקט בלונדון. רבים כבר הפסידו כספים בגלל התחברותם לאפריקה ישראל, עכשיו כולנו מופסדים. אל תשכחו זאת כאשר תחליטו שוב להשקיע באפריקה ישראל!
לא תרבותי
זה המאמר השלישי שאני כותבת באתר זה, במהלך שנה אחת, שנושאו הרכבת התחתית של תל אביב, סליחה, רכבת קלה. מאמר נוסף (רביעי) כתבתי על המערכת העלובה של הרכבות "הרגילות" של
רכבת ישראל, הנמצאת בפיגור של מאה שנה מול כל העולם. לדעתי, מדינה בת 8-7 מיליון תושבים שאין בה מערכת תת-קרקעית להסעת המונים לרווחת האזרחים, היא מדינה לא תרבותית.
זה לא תרבותי כאשר אדם יוצא לדרכו במכונית בבוקר או בכל שעה ולא יודע (ובוודאי שלא יידע גם בעוד עשר שנים, או עשרים, או יותר) באיזו שעה יצליח להגיע ליעדו, לעבודה, ללימודים, לכל יעד. אין אדם שלא סובל מפקקי תנועה בדרכים, מאחר לפגישות, מסתכסך עם מעבידיו, עובדיו, חבריו. אין מי שלא מבזבז זמן יקר, נושם אוויר מזוהם, מחפש חניה לרכבו ומאבד בינתיים חלק משפיותו, זמנו וכן הלאה.
זה לא תרבותי כאשר מערכת האוטובוסים המסורבלת במהותה, נתקעת אף היא באותו פקק, יום-יום ושעה-שעה. לא תרבותי שתל אביב רבתי, בה יש היצע בלתי רגיל של אירועי תרבות, המתרחשים בכל גוש דן או בכל הארץ, האזרחים מוותרים על יציאה מהבית לכיוון תל אביב מחשש שייתקעו בפקקים, לא ימצאו חניה ולא יגיעו בזמן...
זה לא תרבותי שהמוני אזרחים ישראלים מחכים בתחנות אוטובוסים שעות ארוכות, בגשם או בחום לוהט, במקום שתהיה להם חלופה של רכבת תחתית כמו בקהיר, בפראג, בבייג'ין, בלונדון, באמסטרדם, במוסקבה, בדובאי, בפריס ובעוד מאות ערים בעולם. לישראלים אין רכבות מסודרות מדויקות ואמינות, ואין להם תחתית מהירה, ממוזגת ומדויקת. כאן ימשיכו להיות נחותים מול כל העולם הנאור.
זה לא תרבותי שבמדינה המתיימרת להיות מצליחה (כלכלית), בונה מגדלים, גדושת אנשים חרוצים ויזמים למכביר, לא תהיה אלטרנטיבה תרבותית של תחבורה ציבורית יעילה בשיטה הקיימת בכל העולם מזה 150 שנה. רכבת תחתית היא שירות המייעל את מערך החיים היומיומי. כי להגיע בנוחיות ממקום למקום, בזמן סביר וללא סבל (למה האזרח חייב בכלל לסבול מנושא התחבורה) זוהי תרבות. ישיבה מעצבנת בפקק תנועה וחיפוש מפלט בשיחות סרק בסלולרי, בו התקוע בפקק מתנה את צרותיו לפני כל חבריו ומכריו באשר הם, זה לא תרבותי.
זה לא תרבותי כשבונים מסילת ברזל מתל אביב לירושלים, משך דורות והיא לא פועלת. מאבק איתנים מתנהל זה שנים מסביב למסילת רכבת בת 60 ק"מ מירושלים לתל אביב שלא מצליחה. מה זה? מסע אל המאדים? מושבה חדשה על הירח? האם יש עוד ארץ כזו, שכולה חכמי היי-טק, ראש יהודי ומולטי-מיליונרים בהמוניהם שלא מצליחים לייצר רכבת אלמנטרית בין הבירה והעיר הגדולה שבשפלה. מה כל-כך מסובך? כמה שנים לוקח פרויקט כזה של 60 ק"מ של רכבת? כמה כסף צריך לזרוק עד שזה "יצליח"?
