אנחנו חייבים להפנים, שחלו תמורות בציבור הערבי החי במדינת ישראל. ישנם לא מעטים, שאינם מבינים, כי לא תחזור התקופה, שבהצבעה הקריטית על המשך קיומו של הממשל הצבאי בישראל, הצבעה של חברי כנסת ערביים נתנה למפא"י את מה שרצתה.
חברי כנסת כמו ג'בר מוערי, אליאס נח'לה ודיאב עוביד כבר אינם יכולים להיבחר לכנסת על-ידי הבוחר הערבי, אזרח מדינת ישראל.
הציבור הערבי כבר לא יקנה את התופעה המגוחכת שמפלגת "שיתוף ועבודה", מפלגת גרורה של מפא"י, מצביעה בעד המשך הממשל הצבאי, ואילו אמיל חביבי ותופיק טובי, נציגי מק"י בכנסת, המתנגדים להמשך הממשל הצבאי מוצגים בכנסת על-ידי אליס נח'לה, נציג "שיתוף ואחווה", כאויביהם של אזרחי ישראל הערביים.
הגיחוך מגיע לשיאו כשמנחם בגין ומנחם באדר, נציגי "חרות" בכנסת, יוצאים בתוקף נגד הממשל הצבאי כתופעה לא דמוקרטית, שמביישת אותנו כמדינה דמוקרטית, וחברי כנסת ערביים מצביעים בעד המשך קיומו.
עברה התקופה של "נאמנות" ש-62% מהציבור הערבי הצביע בכנסת הראשונה בעד מפא"י, 16% הצביעו בעד מפלגות ציוניות כתוצאה מעסקות כספיות כאלו ואחרות. זכורה תוצאת הבחירות לכנסת הראשונה בשבט אלהוזייל, הממוקם בסמוך לקיבוץ שובל. 50% הצביעו מפא"י ו-50% הצביעו מפ"ם. אגב, בבחירות לכנסת הראשונה רק 22% מהאזרחים הערבים עברו את מחסום הפחד והלחצים של מפא"י והמוכתרים של הכפרים והצביעו בעד המפלגה הקומוניסטית.
ישראל חייבת להפנים שחלפה התקופה שבציבור הערבי יכול לזכות במעמד של מנהיג מוערך ומוביל דמות כמו הבישוף חכים, שזכה לתמיכת מפא"י עקב התקפותיו נגד המפלגה הקומוניסטית ומאחורי גבו של הציבור אותו הוא ייצג דאג להעביר אדמות לידי השלטונות במיוחד בהר תבור. השירות הזה הכשיר אותו על-ידי בן-גוריון, למרות שחכים התנגד בשעתו להחלטת החלוקה.
ואי-אפשר לסיים מבלי להזכיר את הפרדוכס הבא, אחד מיני רבים, איך מנהיגות קנויה משרתת את אדוניה כשפחה נרצעת. ב-24 בנובמבר 1957 התפעל הרצל רוזנבלום מבנייתה של נצרת עלית, וההתפעלות הובעה בעיתונו במילים הבאות: "למטה, לרגלי ההרים האלה שמסביב, רואה אתה את נצרת הערבית הקטנה מסתכלת מלמטה אלינו אינך יכול שלא להיות מושפע מכך, שהרי עד כה ישבו הערבים בהרים למעלה ואנחנו למטה, כאן פעל דמיון הנדסי לאומי, לפי מיטב האון הממלכתי והטכני". אגב, הרטוריקה האווילית של רוזנבלום מזכירה את המעשה האווילי של סגן שר החוץ שלנו.
תופיק טובי, שהתריס נגד הפקעת הקרקעות, קרא גם את הקטע הנ"ל כדי להביע את מחאתו לנוכח גילויי התנשאות של הרצל רוזנבלום ועיתון מוביל במדינה כלפי האוכלוסיה הערבית. בכנסת קמה מהומה עקב מה שנשמע כדברי עלבון של תופיק טובי כלפי הרצל רוזנבלום. לחגיגה נותנים את תרומתם בעיקר חברי הכנסת הערביים של מפא"י.
בדיאלוג שאנחנו מנהלים עם הציבור הערבי בארץ, אנחנו חייבים להיות גאים שיש להם נציגים זקופי קומה המייצגים את האוכלוסיה ששלחה אותם. והחשוב ביותר - חייבים להשתחרר מהתווית שהתקשורת הדביקה להם שהם תחומים ב-ד' אמות של נושאים לאומיים, בשעה שמי שיבחן את העשייה הפרלמנטארית שלהם יראה שעיקר העיסוק הוא בנושאים חברתיים.
