ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה הבוקר דיון שעסק ביוקר המחיה בישראל – על-רקע העלייה במחירי מוצרי המזון והצריכה בתקופת המלחמה. במהלך הדיון מתח היו"ר ביטן ביקורת על נציגי החברות שנעדרו מהדיון וביקש לבחון תיקון שיאפשר לוועדה להוציא צווי הבאה. בנוסף ביקש להרחיב את מספר המוצרים שבפיקוח מחירים, ואמר כי יקדם בחקיקה פרטית את הצעת החוק של משרד הכלכלה שתאפשר לקנוס את מי שיעלה מחירים באופן לא מדתי בזמן המלחמה. מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, ציינה כי מחירי הסחורות וחומרי הגלם או לא עלו או אפילו ירדו, והעלייה במחיר השינוע היא רק תירוץ כי המזון מיובא מאירופה ולא מהמזרח, והמסקנה היא שחברות מעלות מחירים כי הן יכולות מאחר שהשוק לא תחרותי. "שטראוס טענה שהייתה עלייה במחיר הקקאו, זה נכון אבל מחיר הסוכר בירידה, האם היא הורידה מחירים? לא", אמרה. לדבריה, הפתרון הוא פירוק המגה מונופולים: "אם השוק היה תחרותי ולא היה נשלט על-ידי חמישה מונופולים החברות לא היו מעזות לנצל את המצב כדי לעלות מחירים". היו"ר ביטן אמר כי פירוק מונופולים לוקח שנים, ועד אז צריך פתרונות ביניים כדי שהמחירים לפחות לא יעלו עכשיו. באשר להיעדרות נציגי חברות המזון אמר כי הוא לא מוכן לזה שעושים טובה שבאים וביקש לבחון לאפשר גם לוועדת הכלכלה להוציא צווי הבאה לדיונים על יוקר המחיה. מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, עו"ד דרור שטרום, אמר כי אין הצדקה להעלאת המחירים, כי מחיר כל חומרי הגלם חוץ מקקאו יורדים. "מי שאומר שהעלאת המחיר לא קשורה למלחמה טומן את הראש בחול, הממשלה נטשה את הקרב ביוקר המחיה כי מה שחסר זה צעדים לטווח הקצר. בתחילת המלחמה היו צריכים לחוקק הקפאת מחירים", אמר. הממונה על רשות התחרות, עו"ד מיכל כהן, ציינה כי הבעיה עם החברות המונופוליסטיות זה לא עצם היותן מונופול, דבר שלא מהווה הפרה של החוק, אלא היכולת שלהן להשתמש בכוח לפגיעה בתחרות ובספקים קטנים. באשר לכך ציינה כהן, כי הרשות אוכפת ותמשיך לאכוף בכל הכלים שברשותה ותפעל אם יעלה חשד לתיאום מחירים. עם זאת, היא הבהירה כי לא כל העלאת מחירים יש בה חשד לפגיעה בתחרות. עוד היא ציינה כי שטראוס עומדת לשימוע על ניסיון לעצור כניסה של משק ויילר לשיווק חלב צמחי. סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון במשרד הכלכלה והתעשיה, מיכל פינק, הודתה כי אכן יקר בישראל, ואמרה כי הבעיות הקיימות הן מבניות והמשרד פועל לטפל בהן בצעדים ארוכי טווח, בין היתר באמצעות חקיקה שעברה ועוד תעבור לשינוי שיטת הייבוא. היא הוסיפה כי לפי נתוני המשרד הייתה התייקרות מסוימת של כ-3%, ועל כך העיר היו"ר ביטן כי הוא לא מתרשם שזה המצב אלא שההתייקרות הייתה גבוה יותר. הוא שב ואמר כי צריך גם פתרונות ביניים, ואת זה משרדי הממשלה לא מביאים. מנכ"ל דיפלומט, ינון בן ענת, אמר כי החברה לא העלתה מחירים לאחרונה ודחתה את העלאת המחירים שתוכננה ל-15 באוקטובר, לאחר שהצליחה להסביר לספקים שלה את הרגישים בעת הזו. הוא הוסיף כי ההשפעה של מחירי התשומות וגם של שער המטבע על מחירי המוצרים שהחברה מייבאת היא נמוכה ביחס למחיר המוצר עצמו. יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, דודי מנביץ, אמר כי מאז ה-7 באוקטובר יצרני המזון הישראלים הורידו את מחירי התוצרת שלהם ב-1.5%. היו"ר ביטן ביקש בדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת אודות הנתונים הללו ונתוני משרד הכלכלה. מנביץ הוסיף, כי כל הנתונים על פערי המחירים בין ישראל לאירופה הם לא מדידה של מחיר בפועל, אלא מודל תיאורטי על בסיס כוח קנייה, שכלכלנים בעולם מזהירים מהשימוש בו. ח"כ משה פסל העיר: "כולנו מטיילים באירופה ורואים את המחירים בסופר, אני פיקוח ופגיעה בתחרות אבל בוא לא נספר סיפורים שישראל לא יקרה. לא צריך להיות מדען טילים בשביל להבין את זה. מה שאתה קונה בסופר באירופה ב-100 אירו, פה צריך 1,500 שקל. ישראל יקרה ואי אפשר לעקם את הנתונים". ח"כ שלום דנינו ציין כי אם מחירי התשומות לא עלו את צריך לפקח על המגה מונופולים. ח"כ יסמין פרידמן ציינה כי מדובר בתאוות בצע של המונופולים בגלל שאנחנו במלחמה, ומי שסובלים הם החלשים ביותר. ח"כ מטי צרפתי הרכבי ציינה כי צריך "מנגנון לפקח על עליית המחירים הביזיונית של המונופולים שניצלו את המלחמה ואת העובדה כי תשומת הלב הציבורית והממשלתית לא הייתה שם". ח"כ ששון גואטה טען כי פיקוח מחירים זה הדבר הנכון לעשות, וציין כי מחיר הביצים לא עלה והשתולל. ח"כ אליהו ברוכי אמר כי חייבים לטפל ביוקר המחיה בהקדם. ח"כ עופר כסיף ציין כי צריך לחזק את הקמעונאים הקטנים בתחום המזון. ח"כ אלי דלל אמר כי מספר הילדים העניים נמצא בעלייה וחייבים פיקוח מידי על מוצרים חיוניים נוספים. היו"ר ביטן סיכם את הדיון וביקש בדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על עליית המחירים במלחמה. בנוסף אמר כי כצעד ביניים הוא מבקש לקדם את הצעת החוק של משרד הכלכלה לאפשר לרגולטור לקנוס מי שיעלה מחירים באופן לא מדתי למשך תקופה של שנתיים, ולהגדיל את מספר מוצרי המזון שבפיקוח מחירים. בנוסף הזכיר כי ביקש לבחון לאפשר גם לוועדת הכלכלה להוציא צווי הבאה לדיונים בנושא יוקר המחיה. קבוצת שטראוס הודיעה השבוע על העלאת המחירים של רבע ממוצריה בשיעור ממוצע של 1.7%. העלאת המחירים תיכנס לתוקפה בחודש פברואר. בדיווחי החברה ציינו כי המהלך נעשה "בעקבות עלייה של עשרות אחוזים במחירי חומרי הגלם". בין המוצרים שיתייקרו - חלק ממוצרי הממתקים, המלוחים, החומוס, שמן זית יד מרדכי, שוקולית ונוספים.