בן-צור טען שאסייג עצמו הציע לפילבר כבר ביום החקירה הראשון (18.2.18) להיות עד מדינה, כאשר אמר לו שידאג לעצמו, שלא ישכב על הגדר בשביל איש וכדומה. אסייג: "הייתי שמח שיהיה עד תביעה". בר-עם: "מה התכלית של האמירות האלה?" אסייג: "שישתף פעולה, שיגיד את האמת, שיספר את הסיפור". בן-צור: "הדרך היחידה היא להיות עד מדינה. אסייג: "לא נכון. שיגיד את האמת ויילך הביתה, כי זה לא תיק למעצר". לדברי אסייג, חפץ הוא שפנה והציע להיות עד מדינה, בעוד חפץ עצמו העיד שהחוקרים הם שהציעו לו. "הוא ביקש לדבר אתי, הציע הצעה מסוימת שלא הסכמתי, ואז הוא הציע הצעה נוספת ונחתם הסכם".
עוד אמר אסייג, כי אין זה תקין להשתיל זיכרון לעדים. הוא הדגיש: "לא נתתי שום הנחיה לעשות דברים בלתי תקינים. זה קורה כמו בכל תיק, הלוואי שזה לא היה קורה, אבל זה לא שמישהו ישב בבוקר והחליט לעשות את זה".
בן-צור ציין, כי החוקרים לא הבינו בתחום התקשורת. אסייג הגיב: "היו מקרים בהם חקרתי מבלי להבין בתחום בו מדובר". הוא אישר שהחוקרים לא עברו הכשרה בתקשורת, לא נעזרו במומחים ולא בדקו את סיקור נתניהו בוואלה. הוא הסביר, כי לא היה צורך בבדיקות כאלה, שכן העדים אמרו שהיו פניות חריגות והן נענו. בר-עם: "סמכתם על העדים ולא בדקתם". אסייג: "כן".
בר-עם: "עצם הכמות מעידה על החריגוּת?" אסייג: "אנחנו מבינים את זה מהעדים. מבחינתו לפי ששמענו אתר וואלה היה שבוי בידי נתניהו וסביבתו, הכניסו מה שרצו, התערבו בצורה אגרסיבית במינוי עורכים". בשל כך, הוסיף, גם לא בדקו החוקרים מה שלח חפץ לאמצעי תקשורת אחרים, סיקור של פוליטיקאים אחרים בוואלה וסיקור של נתניהו באתרים אחרים.
בן-צור עבר לחקירותיו של נתניהו ואסייג אישר, כי נתניהו נחקר על 15 בלבד מבין 315 פניות הסיקור שלדברי המדינה היו השוחד שקיבל. "הצגנו לו מדגם של ההתכתבויות ומה שנאמר בידי העדים", הגיב אסייג. לדבריו, תשובתו העיקרית של נתניהו הייתה "אל תיכנסו לעולם הסיקור, זה לא מעניינכם".
אסייג הוסיף, כי מדובר במצב דומה לחשבוניות פיקטיביות, שלא צריך להציג את כולן בפני החשוד. בר-עם העיר לפני כן, כי חשבוניות פיקטיביות הן עבירה כשלעצמן בעוד הסיקור הוא חוקי; ואילו בן-צור הגיב, שמדובר באירועים שונים ומורכבים, ולא בכאלה החוזרים על עצמם. "היה פה דפוס פעולה: הם ניהלו באתר וואלה ועשו בו מה שרצו", השיב אסייג. הוא אישר, כי החקירה עסקה רק בענייני נתניהו ולא נעשו השוואות למקרים אחרים, ולצד זאת – די בקיומה של זיקה של הפניות והסיקור לבין הרגולציה, בלא צורך לבחון את הכמות. "אם לא תהיה כריכה בין שני הדברים, אני חושב שבית המשפט יצטרך לקבל החלטה", הוסיף.
בנושא אחר הראה בן-צור, כי החוקרים הציגו ל
מימון שמילה – לשעבר המשנה למנכ"ל משרד התקשורת – כאילו נתניהו ביקש להסיר תנאים למיזוג בזק-yes, למרות שלא כך היה. אסייג השיב, כי אם הדבר אכן התרחש – אזי הוא אינו תקין, אם כי אינו מאמין לרגע שנעשה במתכוון. בנוגע לזימון אמותיהם של
איריס אלוביץ ו
עמיקם שורר כבר ביום הראשון של החקירה הגלויה, דחה אסייג את הטענה לפיה הצעד נועד להפעיל עליהם לחץ, ושב ואמר שהיה זה כחלק מהחקירה הכלכלית.
אסייג התייחס לשימוש בתוכנת הרוגלה פגסוס: מאחר שמדובר היה בכלי רגיש וממודר, הוא עצמו הורה כיצד להפעיל אותו; לא נעשה שום שימוש בחומרים שלא הופקו בהתאם לצו, הוסיף. הוא גם אמר כי לא נערך דיון כלשהו לאחר שעדי תביעה הופיעו בתוכנית "המקור" ערב פתיחת המשפט.