הוועדה הציבורית לבחינת הודאות שווא ממליצה, ברוב דעות ותוך הסתייגות של נציגי הממשלה, לאפשר נוכחות של עורך דין בעת חקירת קטינים ובעלי מוגבלות נפשית. הוועדה אינה ממליצה לאפשר זאת בצורה רוחבית בכל החקירות. הוועדה, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס, יורם דנציגר, הגישה (25.1.24) לשר המשפטים, יריב לוין, את דוח הביניים השלישי שלה, העוסק בחשש להודאות שווא בעת החקירה במשטרה. הוועדה קובעת: "בישראל קיים מצבור ממשי של גורמי סיכון להודאות שווא", ואומרת שהמלצותיה נועדו להוסיף אמצעים להפחתת הודאות שווא, מבלי לפגוע ביעילות החקירה ובסיכוי לקבל הודאת אמת. לדבריה, "החשש להודאות שווא בישראל נובע ממצבור של גורמים. מודל החקירה הנהוג בישראל הוא אקלקטי ומשלב טכניקות חקירה 'מוכוונות איסוף מידע' מסוימות עם טכניקות חקירה 'מוכוונות האשמה', אשר מגדילות את הסיכון להודאות שווא לפי הספרות המחקרית. "כמו-כן, הדין אינו אוסר על המשטרה לעשות שימוש במצגי שווא בהתייחס למצב הראייתי וכן בשקרים פוזיטיביים לחשוד, ואין בו נכון להיום הוראות בדבר תנאי החקירה לרבות משך החקירה המותר. זאת, חרף העובדה שלפי הספרות, תרגילי חקירה מסוימים מגדילים משמעותית את הסיכון להודאות שווא וכך גם שעות חקירה ארוכות ובידודו של הנחקר. בנוסף, בניגוד למקובל במרבית המדינות המערביות, לחשודים בישראל אין זכות לנוכחות סנגור מטעמם בחקירה וחלק מהחקירות אינן מתועדות בתיעוד חזותי, חרף המלצות חוזרות ונשנות בנושא זה המופיעות בספרות".

ההמלצות המרכזיות של הוועדה

• עריכת השתלמויות בנושא הודאות שווא לאנשי משטרה, סניגורים, תובעים, פרקליטים ושופטים, כדי שיהיו מודעים לסיכונים העיקריים להודאות שווא.

• החמרה בהגדרת "דבר-מה" המתווסף להודאה: כאשר מדובר בפרטים מוכמנים (הידועים רק למבצע העבירה), עליהם להיות בפרטים מהותיים לעבירה, וכאלה שלא היו ידועים למשטרה לפני כן. אם היו ידועים לה - יש להוכיח שהם לא נמסרו לחשוד במהלך החקירה.

• כאשר מדובר בקטין, בעל מוגבלות שכלית או מי שמצוי בהשפעת סמים, יהיה צורך בראיה חיצונית בתוספת להודאה לצורך הרשעה.

• דרוש משנה זהירות בהרשעה קטינים ובעלי מוגבלות שכלית על סמך הודאתם. יש להביא בחשבון מאפיינים אישיותיים חריגים בעת הערכת משקלה של הודאה.

• על המשטרה לברר מראש עם החשוד את מצבו הבריאותי והאם הוא זקוק לתרופות, כדי לדעת האם מצבו יקשה עליו להתמודד עם החקירה.

• בדעת רוב: יש לאפשר נוכחות עורך דין בחקירת קטינים ובעלי מוגבלות נפשית.

• יש להימנע משיטות חקירה שמגלמות הנחה בדבר אשמת החשוד או מעודדות את חוקרי המשטרה לגבש עמדה מוקדמת בדבר אשמתו. יש לעבור ממודל חקירה שמטרתו לברר אשמה למודל שמטרתו לאסוף את העובדות. עם זאת, כיום קשה לבצע את המעבר בצורה גורפת, ולכן אפשר להשיג חלק מיתרונותיו על-ידי הגדרה ברורה של כללי המותר והאסור בחקירה ושל העקרונות להערכת מהימנותן של הודאות בהתאם למאפייני החקירה והנחקר.

• יש להימנע מטכניקה המפריזה בחשדות ובסיכונים הניצבים בפני החשוד. הצגת מידע כוזב בפני החשוד מגבירה את הסיכוי להודאת שווא, ואם הדבר נעשה - יש להביאו בחשבון בהערכת מהימנות ההודאה.

• הבטחה או רמיזה להקלה בעונש תמורת הודאה, או טכניקה המקלה במצבו של החשוד, מגבירות אף הן את הסכנה להודאת שווא. גם מהן יש להימנע ולהביאן בחשבון בעת הערכת המהימנות.

• קידום חקיקה שתקבע בבירור את הכללים בנוגע למשך החקירה, כך ששר המשפטים יוכל לקבוע בתקנות את זכויות החשודים.

• "למימושה של זכות ההיוועצות – כזכות נמשכת העומדת לנחקר הן לפני החקירה והן במהלכה – יש חשיבות מכרעת לצורך מניעת הודאות שווא. על-מנת להבטיח כי כל חשוד המעוניין לממש את זכותו להיוועץ בסנגור יוכל לעשות כן באופן אפקטיבי, יש להקפיד הן על מתן זמן סביר לעריכת ההיוועצות והן על עריכתה בתנאים נאותים, בחדר ייעודי שיוקצה לכך בתחנת המשטרה".

• קביעה בחוק של הזכות להימנע מהפללה עצמית, זכות השתיקה וזכות ההיוועצות בעורך דין, כמו גם את נוסח האזהרה של חשוד ואת יידועו על זכויותיו. זכות ההיוועצות בטרם חקירה עומדת לכל חשוד ולא רק לחשודים שנעצרו.

• החוקרים ימסרו לחשוד בכתב ובעל-פה מהן זכויותיו.

• ככלל מן הראוי לתעד בווידאו את כל החקירות, אם כי מסיבות תקציביות הדבר ייעשה בהדרגה עד שתהיה אפשרות לתמלל אותן בצורה אוטומטית; בשלב ראשון תחול החובה כאשר מדובר בחשד לעבירה שהעונש עליה הוא חמש שנות מאסר ומעלה, וכן כאשר מדובר בקטין ובבעל מוגבלות נפשית.

יתר חברי הוועדה הם: פרופ' אורן גזל-אייל (סגן יו"ר); פרקליט המדינה, עמית איסמן; ראש חטיבת התביעות במשטרה, תת-ניצב דדו זמיר; שר המשפטים לשעבר, דוד ליבאי (שהלך לעולמו בחודש שעבר); הסניגורית הציבורית הארצית, ענת מיסד-כנען; עו"ד גבריאלה פיסמן מאשכול ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים; וסגן ראש אגף החקירות והמודיעין, תת-ניצב יואב תלם.