אני מבקש להתייחס להצעת האי-אמון בעניין דוח מבקר המדינה. הדוח שהונח על שולחננו בשבוע שעבר עוסק בפירוט רב בניגוד העניינים בהם פעל שר החקלאות
שלום שמחון כשבא להנהיג רפורמה בתחום הלול.
מדוח המבקר קל להבין כי בעיניו של מבקר המדינה, לפחות שאלה אחת, שאלה היסטורית של מה קדם למה - הביצה או התרנגולת - נפתרה במקרה הזה, וברור שהשר שקידם רפורמה שקידמה בין השאר גם את האינטרסים של משפחתו, עניינו אותו פחות הביצים ויותר התרנגולת שמטילה עבורו ביצי זהב. טענה מוכרת בדיון כזה היא טענת הדילול. השר ודאי דאג לכל החקלאים והוא לא אשם שגם משפחתו נהנתה מההטבות הללו, ממש כשם שמותר לקיבוצניק, למשל, שנבחר לכנסת, לתמוך בעניין כללי של הקיבוצים. אז בעניין כללי, בוודאי אין ויכוח, מותר. אבל היינו דורשים מקיבוצניק כזה, אם היה מעורב בדיון העוסק בהפרטת הקרקעות של הקיבוץ שלו והפיכת האדמות שנועדו לשעורה לנדל"ן מניב לא חלב ודבש, אלא בונוסים למוכרי הקרקע, היינו דורשים ממנו לפסול עצמו בדיון כזה.
והעניין של השר שמחון הוא אפילו כללי הרבה יותר. הוא סימפטומטי. השר שמחון פעל מתוך
ניגוד עניינים והוא גם מבקש להתמנות ליושב-ראש הקרן הקיימת לישראל. הקרן הקיימת לישראל בעלת חלק עצום מהקרקעות המשמעותיות לבניין ולקניין בארץ. ויכול מאוד להיות שהשר שמחון הוא נציג ראוי מאוד למפלגה שאך זה מקרוב החליפה את הדירקטוריון של קרן בית-ברל על-מנת שתוכל לספסר בקרקעותיה. אז הוא באמת האיש הכי מתאים לעניין, ואולי לא ניגוד עניינים כאן, אלא עניין אחד בלבד והוא מייצג אותו היטב.
מפלגת העבודה נקראה פעם "מפלגת פועלי ארץ-ישראל". בעולם שהמפלגה הזאת רצתה לבנות כאן בארץ לפני 70 ו-50 שנה, היו מצפים משר כזה לקום ביום פרסום הדוח, ואם לא היה עושה כן ומתפטר על דעת עצמו, הייתה המפלגה שלו מראה לו את הדלת. פעם היה מותר לגנוב בשביל המפלגה, אבל בוודאי לא להטבות אישיות כשהשר נתון בניגוד עניינים. אבל גם כשהיה מותר לגנוב בשביל המפלגה, אסור היה להיתפס. וכאן מבקר המדינה מפנה אצבע מאשימה כלפי השר, ואומר: פעלת מתוך ניגוד עניינים. הייתי מצפה מהשר להתפטר, אם לא - מהמפלגה לומר לו את דעתה. אבל אם אלה לא עומדים, לפחות ראש הממשלה, תקום, תקרא לשר, תגיד לו שאתה מצפה ממנו באותו יום להניח מכתב התפטרות. אבל גם זה לא קורה, וקשה לצפות מראש הממשלה להזמין את השר אליו כדי שיתפטר.
וכיוון שראש הממשלה אפילו לא מעלה על דעתו, אדוני היושב-ראש, אפשרות כזאת, כנראה שהסוגייה שייכת בכלל לתחום עיסוקו של שר התחבורה. למה שר התחבורה? אם ראש הממשלה היה נוהג כך ומזמן אליו את השר שמחון, הייתה זו ממשלה מתוקנת. ואם לסבתא היו גלגלים, היא הייתה רכבת.
