כ-50 עצורים מינהליים פלשתינים מיהודה ושומרון שוחררו אמש (29.2.24) במפתיע מכלא עופר. צה"ל והשב"כ הסבירו, כי השחרוןר נעשה נעשה "בהתאם להערכת מצב של כלל גופי הביטחון - בדגש על מצוקת המקום בבתי הכלא". מדובר שמי שאמורים היו להשתחרר ממילא בחודש הקרוב, והם שוחררו "על-מנת לפנות מקום לעצורים ברמת איום גבוהה יותר". השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, הממונה על שירות בתי הסוהר, טען בתגובה, כי "העצורים לא שוחררו בשל מצוקת מקום בבתי הסוהר, אלא בשל הנחייה ישירה של ראש שב"כ [רונן בר] כ'מחווה' לקראת רמדאן. לשירות בתי הסוהר אין שום שיקול דעת בנושא. מדאיג כי ביום שבו נרצחו שני יהודים, בוחר ראש שב״כ להעניק מחוות למרצחים, וזאת יום לאחר שלבקשת השב״כ הוארך מעצר מינהלי למתיישב יהודי בפעם השנייה". גורמי ביטחון הכחישו את דבריו של בן-גביר ואמרו, כי "בשבוע האחרון צה"ל ושב"כ נאלצו לבטל מעצרים מתוכננים לקראת תקופת רמדאן עקב מצוקת מקומות כליאה על-רקע המלחמה". לדבריהם, לא הייתה כוונה להאריך את מעצרם של העצורים ששוחררו, ואין מדובר במחוות. "שב"כ וצה"ל מתריעים מזה זמן על מצוקת מקומות הכליאה והשפעתה על מעצרים וסיכולים. המל"ל אף נדרש לנושא והנחה זה מכבר את המשרד לביטחון לאומי לפעול למציאת פתרונות", הוסיפו. לפני שלושה שבועות התריעה הסניגוריה הציבורית (השייכת למשרד המשפטים) על "פגיעה חריפה וחסרת תקדים בזכויות העצורים והאסירים בישראל. משבר כליאתי חסר תקדים, במסגרתו מצופפים עצורים ואסירים - הן פליליים והן ביטחוניים - למרחב מחייה בלתי אנושי ואף לכדי הלנה על הרצפה". זאת, בשל מעצרם של אלפי מחבלים - הן אנשי חמאס מרצועת עזה והן פעילי טרור מיהודה ושומרון. הסניגוריה הדגישה, כי גם אסירים פליליים ישראלים סובלים מתנאים בלתי אנושיים כאלה. בעת פרסום הדוח, היו כלואים בארץ למעלה מ-20,000 איש - כולל 3,400 שנעצרו מאז פרוץ המלחמה. בן-גביר ומשרדו כלל לא הגיבו על הדוח.