שנים לימדו אותנו שאירופה היא יבשת. יבשת גדולה, חזקה ומפותחת - היבשת, ב 'ה' הידיעה. שאר העולם היה מחולק לתת-יבשות, חצאי איים ויבשות טרופיות למיניהם. אבל היבשת האמיתית, היא כמובן אירופה.
ובכן, מתברר שלא תמיד היה כך. עד לאמצע ימי הביניים אירופה הייתה שום-מקום. חבל ארץ מאוכלס בברברים פגאנים למחצה, שנמצאו במקרה באזורים הגובלים בארצות הים התיכון. הרומאים נלחמו בהם, הנוצרים הטיפו להם, אבל מסתבר שהם לא היו חשובים כל-כך. מה שנחשב באותה תקופה היה הים - הים התיכון. כל השאר היה פשוט לא מעניין.
האירופאים קיבלו חשיבות רק כשהתחילו לצאת מחצי-האי שלהם. תחילה במסעי הצלב, עם כיבוש אזורי סחר והשפעה במזרח, המשך בגילויים הקולוניאליסטים, בשעבודים האימפריאליסטיים וכלה בפוסט-אימפריאליזם הגרוע לא-פחות. כל אלה אפשרו לילידי חצי-האי לשלוט ביבשות האמיתיות, לנצל את משאבי הטבע והאנוש שלהם ולהפוך את עצמם למעצמה עולמית.
האירופאים עלו לגדולה לא בזכות משאבי הטבע העצומים שלהם או מאגרי הנפט שלהם, אלא פשוט בגלל היכולות הארגוניות והתרבותיות שלהם. לאירופאים היה מה שלא היה לאף אחד אחר במאות השנים האחרונות - יצירתיות, תעוזה, כושר ארגון ויכולות ניתוח והמצאה מרשימות. ככה זה כשחיים בחצי-אי אלפי שנים.
נדמה שתהליכים שונים במאה האחרונה עשויים להחזיר את אירופה למצבה הגיאוגרפי הטבעי. האירופאים בטיפשות של חצי-אי הרגו זה בזה בשתי מלחמות עולם רצחניות, תהליך שזרז את דלדול האוכלוסיה במערב. ממוצע הלידות יורד בהתמדה, האוכלוסיות מתבגרות, והניוון התרבותי בדרך.
מטופש לא פחות, היה הוצאת היהודים מהעסק על-ידי רדיפות חוזרות (כל המאה ה-19) ובהשמדתם הסופית בשנות הארבעים האחרונות. הרבה מהמעלות שהפכו את אירופה ליבשת נזקפות בחלקן לזכות היהודים - יכולות אורייניות, כושר המצאה, שיטות ארגון וממשל, ניהול כספים והשקעות, ועוד תכונות מודרניות הכרחיות הן חלק בלתי-נפרד מהקוריקולום האנטישמי. חיסול היהודים הוביל למעשה להזנחת היסוד המשמעותי ביותר בעליונות האירופית.
מעשה חמור אחר הוא הזנחת ההגירה המוסלמית העצומה לתוככי מדינות אירופה כולן. מדובר במספרים מבהילים של שינויי אוכלוסין, שינויים מהסוג שבמדינה דמוקרטית מובילים לפשיטת רגל לאומית ותודעתית. השתלטות האיסלאם על מרחב התודעה האירופאי הוא עניין של זמן. החלת היבשת הגדולה הזו תחת העולם המוסלמי הגדול, בוודאי תקטין את חשיבותה העולמית.
ולאחרונה, כך מסתבר, המשבר הכלכלי שבדרך - 'משבר מדינת הרווחה' - עשוי להצית תהליך שסופו מי ישורנו - כשלים חמורים במבנה השלטוני והכלכלי במערב, שיסודם בחלוקה תקציבית שאינה מבוססת על יצרנות ועבודה ריאליים, בנוסף לחוסר התחשבות אידיאולוגי בכוחות השוק הטבעיים, עשויים להוביל לשינויים רדיקליים במבנה המערכות המוכר. במסגרת מבנה זה, ייתכן מאד שגם מקומה של אירופה בזירה הבינלאומית יהיה אחר לחלוטין.
בין כל המהפכות והשינויים שידעה המאה האחרונה, נדמה שהשינוי המשמעותי ביותר שבדרך אינו שינוי בתחום הכלכלי, המדיני ואפילו התרבותי דתי - מדובר בשינוי גיאוגרפי. מספר היבשות בעולם הולך להצטמצם לכדי 6 בלבד, כאשר אסיה תזכה מחדש בחצי-האי הגדול שלה.
לטובת ילדינו, כדאי כבר מעכשיו לעדכן את ספרי הלימוד.
