נתחיל מהסוף: הסגר על רצועת עזה לא נועד ללחוץ על החמאס לשחרר את גלעד שליט, אם כי בהחלט ייתכן שתומכי המאבק לשחרורו של גלעד היו מוכנים לכך שעזה כולה תרעב למוות עד אשר יוחזר גלעד ולחילופין שנכנע לכל דרישה של החמאס. ככה זה כשמאבק למען מטרה ראויה מאבד פרופורציות.
הסגר על רצועת עזה גם לא נועד כלל לשם מניעת ירי רקטות נגד ישראל שכן המצור נמשך גם בתקופות ממושכות יחסית שבהן לא התקיים ירי כזה. תושבי עזה סובלים מאד מהסגר וכלכלתם נפגעת באופן קשה ביותר מהטלתו והלחץ הכלכלי עלול לגרום דווקא להסלמה במצב הביטחוני. אין להניח שזו המטרה אבל נקווה שהסיכון נלקח בחשבון. מטרת הסגר להבנתי, היא שבירת שלטון החמאס ברצועה, או למצער אילוצו של החמאס להתיישר ולא להפריע לתהליך המדיני.
הגינוי לסגר שהוטל על עזה מתמקד בישראל, אף שלרצועה יש גבול משותף גם עם מצרים. אין לתמוה שמארגני המשט מתעמתים רק עם ישראל. מדובר במשט שאורגן בטורקיה, על-ידי ארגונים מוסלמיים ובתמיכת הממשלה ולא נוח לאיש למקד את המאבק במצרים המוסלמית, המחמירה מאד את הפיקוח על מעבר הסחורות לעזה ועל כניסה ויציאה של אנשים אל הרצועה וממנה. נוח גם להתעלם מהעובדה שישראל ומצרים מנהלות מדיניות משותפת בנושא הסגר על עזה, בהבדלים המתחייבים. כל האשמה מוטחת כמובן בישראל בלבד על-ידי כל הגורמים המוכרים ואין טעם לדוש בסיבות הידועות לכך.
הקולות התומכים בשבירת המצור על הרצועה אינם מתעניינים בזכויות האדם דווקא והמצב ההומניטרי ברצועה מעניין אותם כקליפת השום. מטרת המשט אינה לשפר את המצב ההומניטרי ברצועה, אלא לשבור את הסגר עצמו, פעולה שאם תצליח תקנה לחמאס ניצחון מזהיר וללא תמורה, תבסס סופית את שלטונו ברצועה ותפגע בכך קשות במצרים, ירדן ובמדינות ערביות קרובות. הישג זה של החמאס יהווה גם הישג של אירן, סוריה וטורקיה ויסייע להן לבסס את הציר הפוליטי הנגדי המתגבש במזרח התיכון.
התומכים בסגר בשתיקה חוששים שישראל תסירו
הקורא הזהיר בוודאי שם לב מי מדבר ומי שומר על שתיקה רועמת בפרשה. ראינו את אבו מאזן נלחם על כל התחלת בנייה ולא שמענו ממנו ולו הערה אחת על הסגר. מבחינתו עזה היא מחוז מורד, שלטון החמאס הוא בלתי חוקי בעליל ולא יעלה על דעתו לתת לחמאס לשלוט במעברי הגבול של הרצועה. לא שמענו גינוי ממצרים, מירדן ומסעודיה. האיחוד האירופי גם הוא לא לחץ להסרת המצור על הרצועה ואובמה לא אמר מילה בגנותנו. הכיצד? האם זה נובע משום שהם מעוניינים במה שממשלת ישראל מעוניינת?
יש מקום לחשד שדווקא כל הגורמים התומכים נחרצות בשתיקה במצור חוששים מאד שמא ישראל תחליט יום אחד להסירו ולהתחיל לקיים מו"מ עם החמאס, שכן מו"מ כזה יפוצץ סופית את המאמץ המדיני העכשיווי, ייתן רוח גבית לאיסלאם הרדיקלי במזרח התיכון ובכלל ויחזק מאד את הציר אירן-טורקיה-סוריה.
זו לא הפעם הראשונה בה מתקיים שיתוף אינטרסים מידי בין הימין הישראלי והשמאל הרדיקלי לחמאס. לעתים כוחות מנוגדים חותרים, ללא כל תיאום, לאותה מטרה פוליטית. הן הימין והן השמאל הרדיקלי, אינם דוגלים, כל צד מסיבותיו, בפיתרון שתי המדינות.
הסרת הסגר משמעה הכרה בשלטון החמאס ומשמעה סוף התהליך המדיני הנוכחי. ישראל עלולה בהחלט להתפתות למדיניות כזו שמשמעותה יצירה או הכרה בשתי ישויות מדיניות פלשתיניות, שלא יוכלו לנהל מו"מ על הסדר סופי ויאפשרו לה למעשה להמשיך פחות או יותר במצב הנוכחי, הנחשב לגרוע פחות מכל חלופה אחרת.
יש מקום לחשד כי ישראל, אלמלא מחויבויותיה הבינלאומיות, הייתה דווקא נוטה להסיר את הסגר מעל הרצועה, בתמורה להפסקת אש והחזרת שליט והייתה מנהלת מו"מ עם החמאס על-מנת לשבש את האפשרות לפתרון שתי המדינות, או פתרון המדינה הדו-לאומית על-ידי הקמת שתי מדינות פלשתיניות. החמאס, המעוניין בהחלת ריבונות מוסלמית בכל שטחי ארץ ישראל, לא כל כך מתעניין בעוד
מתנחלים בשייך ג'ראח, או במאחז כלשהו בדרום הר חברון, ויש בכך אפשרות מפתה להקלת הלחצים מהצד הימני של המפה. חוץ מזה מה רע בפתרון שלוש המדינות? את שיטת "הפרד ומשול" לא אנחנו המצאנו.
