"לקראת הצהריים, מהאולפן הזה, שודרו צילומים ראשונים של ההשתלטות על האונייה, בשחור-לבן", אמר דובר צה"ל אבי בניהו
בראיון שהעניק לתוכנית "פגוש את העיתונות" בשבת האחרונה. בניהו אמר את הדברים בתשובה לשאלה על הזמן הרב שחלף עד שמערך הדוברות הצה"לי שיחרר לשידור חומרים המשרתים את מדינת ישראל. בהמשך דבריו תיקן מעט את קביעתו הראשונית כי הצילומים שודרו "לקראת הצהריים" וקבע את מועד שידורם "בשתיים בצהריים".
שתי הגרסאות אינן עומדות במבחן המציאות. על-פי ארכיון מהדורות החדשות של ערוץ 2, הזמין לכל ברשת, צילומים ראשונים מהשתלטות צה"ל על הספינה מרמרה שודרו לאחר השעה ארבע אחר-הצהריים, כ-12 שעות לאחר פעולת כוחות צה"ל, ותוך שהמגיש באולפן מציין כי הם שוחררו זה עתה לשידור. היו אלו תמונות שצולמו מכלי טיס שחג מעל הספינה, ובהן נראו דמויות מטושטשות מתגוששות על הסיפון. עד אותו רגע כלל הסרטון הצה"לי העיקרי ששודר את קריאת אנשי
חיל הים אל עבר הספינות בבקשה שיעצרו, ואת סירובם של אנשי הספינות.
את מרבית זמן המסך באותו בוקר תפסו, הן בערוצים הישראלים והן בערוצים הבינלאומיים, תצלומים אחרים, בעיקר של רשת אל-ג'זירה, שהציגו את השתלטות כוחות צה"ל על הספינה מנקודת המבט של נוסעיה.
תצלומים מועילים יותר לעמדת ישראל, שצולמו בעת הפעולה מאחת הספינות ששטו לצד המרמרה, ובהם נראו באופן ברור יחסית דמויות המכות במוטות דמויות אחרות על הסיפון, שודרו בטלוויזיה הישראלית לראשונה רק
לאחר השעה שבע וחצי בערב, לקראת מהדורת החדשות המרכזית בערוצים המסחריים, כשהמגישה באולפן מציינת כי הם שוחררו לשידור רק באותה שעה.
דובר צה"ל הדגיש בתוכנית "פגוש את העיתונות" כי מערך הדוברות הצה"לי נערך מבעוד מועד למתן מענה תקשורתי מהיר. מסוקי צה"ל הביאו עימם קלטות מלב ים והעבירו אותן לאופנוענים של המשטרה הצבאית, שמיהרו לספק את חומר הגלם ליחידת הדוברות. אם כך אכן היה, הרי שכבר בשעת בוקר מוקדמת הייתה יחידת דובר צה"ל יכולה להתחיל לעבור על חומר הגלם, לערוך אותו, לטשטש את שעלול לפגוע בבטחון המדינה, להעבירו לשידור טלוויזיוני ולהעלות קטעים ממנו לערוץ היו-טיוב הרשמי.
אם יחידת דובר צה"ל נזקקה לכל הפחות לשמונה שעות מרגע שקיבלה את חומר הגלם ועד שהסרטון הראשוני היה מוכן לשידור, אם היא נזקקה לכ-12 שעות עד לשחרור חומר נוסף, מדובר בכישלון מקצועי מהדהד. בדיקת המראות המופיעים בסרטים לפני שידורם אינה משימה קשה כבדיקת מצבו הבריאותי של השיח' ראאד סלאח, שבנוגע אליו הופצו שמועות כי נורה ונהרג.
קשה להבין כיצד צפייה זריזה בחומר הגלם, בחירת הדימוי המתאים והוספת טשטוש במקרה של צורך ביטחוני הופכות למלאכה הדורשת מאנשי המקצוע המיומנים בדובר צה"ל למעלה משעה או שתיים, לא כל שכן שמונה עד 12 שעות. יש לזכור שכל שעה שחלפה באותו יום בלא ששודרו תצלומי דובר צה"ל קיבעה בתודעת העולם את הרושם שההשתלטות על הספינה הייתה מעשה של אלימות חד-צדדית.
נשאלת אפוא השאלה אם אכן החומר המועיל לעמדת מדינת ישראל שוחרר לשידור ברגע שהיה מוכן, או שעוכב מסיבה כלשהי. כדי לענות על כך יש לשים לב לעיתוי שבו שודרו בסופו של דבר הסרטונים: סרטון אחד בשעה שבין ארבע לחמש אחר-הצהריים, וסרטון נוסף בשעה שבין שבע לשמונה בערב.
כל מי שאמון על
יחסי-ציבור בישראל יודע כי אלו השעות שבהן הציבור מתקבץ לצפות במהדורות החדשות בטלוויזיה. גל ראשוני של צפייה נוצר לקראת מהדורות השעה חמש, וגל שני לקראת המהדורות המרכזיות של השעה שמונה בערב. האם זה רק מקרה שהסרטון הראשון היה מוכן לשידור לקראת המהדורות של השעה חמש והסרטון האחר לקראת המהדורות המרכזיות?
זאת ועוד, הסרטון שנבחר לשחרור ראשוני היה הפחות מועיל לעמדת ישראל. הוא צולם מרחוק והדמויות בו נראו מטושטשות יותר מאשר בסרטון השני. מדוע דווקא הוא נבחר להיות משודר ראשון? "קהל היעד שלנו הוא בחוץ", אמר בניהו ל"פגוש את העיתונות" ביחס לעיתונות הבינלאומית. אך על פניו נראה כי בדובר צה"ל בחרו לפעול באותו היום בדיוק להפך, עם הפנים כלפי פנים, ולכן החליטו לשמור את הסרטון הדרמטי יותר לשעת צפיית השיא בישראל. היגיון כזה יכול להסביר את ההחלטה לשחרר לשידור "טעימה" בשעות אחר-הצהריים ולשמור את "המנה העיקרית" למהדורה המרכזית.
גישה כזו מתאימה לקידום יחסי-הציבור של אירוע רגיל, אך לא כמענה הסברתי במצב חירום. גישה כזו מתעלמת מהעובדה שמבצע ההשתלטות על הספינה היה אירוע בעל עניין בינלאומי ולא ישראלי בלבד. גישה כזו מתעלמת גם מכך שערוצי החדשות הבינלאומיים משדרים באופן מתמשך, ולא בשני גלים של מהדורות. למען האמת, אפילו הערוצים המרכזיים בישראל שידור בגל פתוח החל משעות הבוקר, ועל כן היו צמאים לחומרי שידור.
"יש לי תחושה לאורך כל הדרך שמדינת ישראל באירוע הזה בכלל ויתרה על דעת הקהל העולמית, ומתרכזת בניסיון להגביר את גל הפטריוטיות בתוך ישראל",
אמר בשבוע שעבר ל"עין השביעית" הכתב הספרדי אנריקה צימרמן, המסקר את ישראל זה שנים ארוכות. דומה כי מדיניות שחרור החומרים של דובר צה"ל באותו יום דרמטי תומכת בדעתו.