התקשורת בלעה את הפיתיון

לקראת אירועי המשט הטורקי, שהתגלה יותר כ"אקספרס של חצות" בגרסה ג'יהאדיסטית, נכתב בטור זה על החשיבות שבהפרטת ההסברה, וצויין הפרויקט של ד"ר גיא בכור שהצליח לייצר אירוע עיתונאי בינלאומי. המשט הנגדי של בכור פרץ את חומת התקשורת הטורקית וסוקר בכ-50 כלי תקשורת בטורקיה, בעוד שבישראל הוא כמעט לא הוזכר. כלי התקשורת בישראל נהנים מזה זמן רב ממונופול על המידע המופץ לציבור. אך בכל האמור בנושאים שהם מעבר לתגובה מיידית לנושא ה"חם" שעל הפרק, חסרים בה אנשי חזון המסוגלים לראות את העקרונות מעבר לאירועים החדשותיים. במקרים גרועים יותר הם אומנם רואים, אך משמיטים את המידע העלול לפגוע בתמונת המציאות שאותה מבקשים העורכים לצייר עבורנו. כך קרה שתפוח האדמה הלוהט שסופק לאמצעי התקשורת הונח להתקרר בצד, כאבן שאין לה הופכין. אם תשאלו את אנשי מרכז המידע למודיעין ולטרור הפועל במסגרת עמותת יוצאי חיל המודיעין על אופן התפקוד של אמצעי התקשורת בישראל, יוכלו לספר בתסכול כיצד העבירו לכלי התקשורת בישראל ובעולם, עוד ב-27 במאי, מספר ימים בטרם יצא המשט בדרכו לחופי עזה, מידע מהימן על קשריו של ארגון IHH הטורקי עם גורמי ג'יהאד עולמי וטרור איסלמי במזה"ת ובצ'צ'ניה. בין אם הסיבה היא קוצר ראות ובין אם היא שחיתות אינטלקטואלית - התוצאה הייתה דומה: כלי התקשורת בישראל ובעולם לא התייחסו כלל לדוחות מרשיעים אלו, שיכלו לשמש כתב ההגנה הישראלי האולטימטיבי, והעדיפו לעסוק בבניית תמונת מציאות מזוייפת שנסמכה על ראיונות אינסופיים עם אנשי הקש, "האידיוטים המועילים", שסיפקו הג'יהאדיסטים כ"חזית" להצגה הגדולה. מי שהאזין לגלי צה"ל בימים שקדמו למשט, יכול היה לשמוע ולהכיר אישית את כל מארגני המשט הסהרוריים מארגוני השמאל הרדיקלי בעולם, את גרטה ברלין, ואת דרור פיילר, ואת אימו של דרור פיילר שרואיינה ארוכות והצדיקה את ה"תכשיט" שלה, תוך שהיא מקבלת במה לביזוי צה"ל. דרור פיילר עצמו הסביר באריכות כי "אין פה אפילו פצירה לשייף ציפורניים..." וכידוע, דרור פיילר הוא איש כבוד ושלום שראוי להפיץ את דבריו האמינים ללא הרף באמצעי התקשורת הישראלים. כך "זכו" משלמי המיסים בישראל לתחנת רדיו צבאית שמשליכה את המודיעין שסופק לה על אופיים הטרוריסטי של מארגני המשט ושמעדיפה לשמש כלי ניגוח תעמולתי נגד ישראל. את המלכודת הזאת שאותה טומנים לנו ה"אידיוטים המועילים" המאכלסים את אולפני התקשורת ואת שורות האקדמיה הצליח הציבור בישראל לפרוץ בזכות אתרי יוטיוב ופייסבוק. דוגמה לכך היא הקליפ המעולה של קרוליין גליק ושל חבורת "לאטמה" שעם פרסום שורות אלו הגיע ללמעלה מ-2.6 מיליון צפיות ביוטיוב (ואפילו נחטף על-ידי משרד החוץ והופץ מטעמו ללא מתן קרדיט ליוצרים), מהלך שהוביל לחסימת אתרי יוטיוב וגוגל בטורקיה. דוגמה נוספת היא הקבוצה שהוקמה על-ידי גיא בכור בפייסבוק המונה כבר מעל 3500 איש. אלה מפרסמים מועדי הפגנות תמיכה וחיזוק, ופועלים עם תנועות כמו "אם תרצו" ורבות אחרות המניעות לפעולה. אם יש לישראל סיכוי לשרוד כמדינה חופשית דמוקרטית וגאה מול גל האנטישמיות והשטנה הניאו-נאצית השוטף את העולם המוסלמי, את אירופה המבוהלת, ואת ארה"ב שאיבדה זמנית את מנהיגותה, טוב יעשו קברניטי המדינה אם יפנו לפחות חלק מתקציבי רשות השידור, גלי צה"ל ומשרדי הממשלה האמונים על ההסברה ויעבירו אותם לקבוצות הפעולה העצמאיות שקמו להגנת ישראל בתקשורת העולמית.