הלוגיסטיקה המיוחסת כביכול ל"מוסד", של שימוש בדרכון גרמני מזויף, לצורך חיסולו של בכיר החמאס, אל-מבחוח, בדובאי, אומצה על-ידי השירותים החשאיים של ישראל עוד במחצית המאה החולפת. תחילתה בפרשה הכישלונית של אמ"ן במצרים, שנודעה לימים כ"עסק הביש".
מה שעשה באחרונה, לצורך העניין, סוכן "המוסד", אורי ברודצקי, בדובאי, הוא בסך-הכל העתק כמעט מדויק מפרשת "העסק הביש" של אמ"ן. היה זה "האדם השלישי", אברי אלעד, שהתחזה בשעתו, לצורך פעולותיו החשאיות, כפאול פרנק, כשהוא משתמש בשמו ובדרכונו של חבר-קיבוץ תמים שעלה לארץ מגרמניה, עשרים שנה קודם לכן.
דרכונו של פרנק האמיתי, יליד המלבורג שבבוואריה, שימש ככיסוי ל"אדם השלישי", שעה שפיקד על רשת הביון הכישלונית של שירותי המודיעין הישראלים במצרים. אברי אלעד עמד אז בראש רשת החבלה החשאית, שביצעה בשנות החמישים, בסיוע יהודים במצרים, פיגועים נגד יעדים מערביים בקהיר ובאלכסנדריה.
סיכויים טובים
פיגועים אלה נועדו לערער את אמון המערב במשטר המצרי דאז על-ידי גרימת אי-ביטחון ציבורי ומעשים שנועדו להביא למאסרים, להפגנות-זעם ולפעולות-נקם, תוך כדי העלמה מוחלטת של הגורם הישראלי.
חברי הרשת נלכדו "על חם" ביולי 1954, בעת ניסיון כושל לבצע שרשרת-פיגועים באמצעות פצצות-תבערה בקהיר ובאלכסנדריה. בעקבות הכישלון הודחו מתפקידיהם ראש אמ"ן דאז, בנימין ג'יבלי, ומפקד יחידה 131 של המודיעין, מרדכי בן צור. שניים מחברי הרשת, משה מרזוק ושמואל עזר, הוצאו להורג במצרים; שישה אחרים נשפטו לתקופות-מאסר ממושכות ושוחררו רק בעסקת-שבויים ב-1968. קצין המודיעין הישראלי, רס"ן מקס בינט, התאבד בכלא המצרי לאחר שעונה, מבלי שחשף סודות צבאיים.
ואילו מפקד הרשת, אברי אלעד, הצליח לחמוק ממצרים לאירופה, כשהוא מותיר אחריו במצרים את חבריו לגורלם המר. הוא נשפט בישראל לעשר שנות-מאסר בשל קיום מגע עם סוכן מצרי בגרמניה.
גורלו של האזרח הישראלי, אורי ברודצקי, איש "המוסד", שנעצר בוורשה על סיועו בדרכון גרמני לחבר חוליית החיסול, מיכאל בודנהיימר, בדובאי, נראה עכשיו שפיר הרבה יותר. סיכוייו לצאת בשלום מן העסק הם, בהחלט, טובים, אם תודות לפולין ואם תודות לגרמניה.
